לא מספיק?

ישבתי באיזה מקום 

אחרי כמה זמן, ראיתי חבורת צעירים שניגנו חדר או שניים ליד

הייתה שם בחורה, הליכתה קפוצה, נעליים שטוחות שחורות, גרביונים שחורים, חצאית כחולה כהה, חולצה ארוכה וסגורה עד הצוואר. 

ההליכה שלה, המיקוד בה: לאן ללכת, כמה ללכת מתי.

ביד היא החזיקה סוג של סריג שהתנדנד בצד הגוף שלה, בהליכה המהירה והקצובה שלה

משהו בה. משהו בזה. גרם לי להרהר...

הקונצרט הקטן, ההופעה שלה, משהו במקום הזה שהיא נמצאת, מנטאלית...

המחשבות שלי הידרדרו ונדדו... 

עליה.

על הזמן ש'בין לבין', לפני ההופעה, אחרי ההופעה ולפני שהם עולים להסעה.

על החצאית הכהה שמתנדנדת כל צעד וצעד שלה...

על השיער המתולתל והפנים החלקות, הבהירות והלבנות שלה... 

על הרגליים והגרביונים שעל ובין רגליה... 

על השדיים העגולים שבולטים מהחולצה ההדוקה שעל גופה

הרגיש לי, במחשבותיי, בנדודי המחשבה שלי,

כמה היא אולי רוצה לקרוע מעצמה את הייצוגיות שלה. המחויבות. הסדר. ההליכה הקצובה. המטרות הברורות. 

לעלות עם הגוף שלה ושכולם יתבוננו בה, היא לא תחזיק שום כלי הפעם.

כמה היא הייתה רוצה מול כולם, עכשיו, להישען על אחד השולחנות ולצעוק כאשר מזיינים אותה מאחורה כשהיא חצי עומדת חצי נשענת. כשהחזה עם החולצה נדפק על השולחן שוב ושוב כאשר נכנסים ויוצאים מהחורים שלה, השיער חלקו אסוף באגרוף ונמשך לאחור, רגליה בפיסוק כשחלק מהתלתלים על גבה. והגרביונים חצי קרועים...

כמה הייתה רוצה לקרוע את הגרביונים, להשאיר את החצאית, לדחוף לעצמה אצבעות.

להסתכל עלינו בפנים רגועות, ולסמן לנו להגיע אליה... להתקרב...  שזה בסדר.

שהייצוגיות, האחריות והסדר שהיא משדרת, שהיא מראה, שהיא עכשיו נמצאת בה.

זה הכול תיאטרון בעצם, אפילו לא קשור למוזיקה. 

שהיא רוצה להתמלא בנוזלים, שלה, שלי. 

היא רוצה לצעוק ולהיאנח.

היא לא רוצה להסתכל על אף אחד, לעצום את עיניה, ולהרגיש את האצבעות החמות שלי נכנסות ויוצאות מפתח גופה. 

שהנוזלים שלה, החרמנות שגועשת בה, שנעשתה עוד בתוך ההופעה, יוצאים על אצבעותיי ועל לשוני.

שהשולחן מתנדנד ועושה רעש בזמן שאנחנו נוגעים אחד על השנייה, כאשר הקצב עולה

שזה מתחיל להישמע כמו מוזיקה...

בום בום בום בום... רגל אחת של השולחן קצרה יותר. 

וכל בום אצבעות נכנסות ויוצאות מתוכה. 

על התחת הלבן שלה, בין קרעי הגרביונים, שנהיה אדום ואדום, וכל צעקה וצרחה מתגנב חיוך על פניה, כשהשיער השופע והמתולתל זז ומסתיר כל פעם מקום אחר...

הזין המתקשה, החם והרטוב עוד אפילו לא יצא מהג'ינס

והיא משתגעת, קורעת מעצמה את הבגדים ואת המוסכמות, את המנטאליות ואת הפיזיות. 

רואה את הזין נוצר בתוך הג'ינס הקשה, את קווי המתאר

היא נוגעת ומחפשת, כמוני, נוגע ומחפש בדמיון ובזיכרונות

תזכורת לעצמי.

*אי אפשר לעזור לכולן.*

גם אם אתה מאוד רוצה וויספר.

גם אם מרגיש לך שההתקרבות וההתרחקות, והגלים האלו, מגיעים לנקודת רתיחה טובה.

לא.

מצד אחד... את מבקשת יפה... 

קמת חרמנית. רטובה. 

אמרת לי שעוד לא פתחת את העיניים וכבר הידיים שלך טיילו על הבטן לכיוון הכוס הפועם שלך

שלחת לי הודעה

שאלת

ביקשת 

ביררת 

ניסית 

מצד אחד, אני אוהב לראות אותך נוטפת, וזה לא משנה אם זה בבוקר לפני שהשמש עולה, או בערב אחרי שהשמש יורדת... 

וביקשת יפה... התעניינת לשלומי, ואפילו הקלטת הקלטה קטנה וחמודה, שאת פותחת את הפה שלך ומבקשת בצורה חד משמעית שאת חרמנית ורטובה, ושאנחנו צריכים לפתור את זה... 

איך אפשר להתעלם מקול יפה ופיוטי "אני רטובה, וצריכה ורוצה, ולגעת ולהרגיש ולאונן... ואני חרמנית, ותתן לי, ואני ואתה ואני ואתה..."

מצד שני, לדעת שתסעי ככה להמשך היום, כשהכוס שלך מרטיב כל תחתון שאת שמה, ולא משנה אם תחליפי. 

שהכוס הפועם שלך ישלח לך כל כמה זמן פעימה, שתביני שהיית צריכה לאונן בבוקר. שאת לא יכולה להמשיך את היום, להיפגש עם אנשים, לעשות דברים. 

שאת רק רוצה להיכנס לשירותים, לתא מדידה, לרכב שלך.      לפרוק, לפוצץ מבפנים את הרכב ברטיבות, בחום ובלחות.

את ממשיכה בתחנונים למרות שבקולך כבר נשמע שהבנת, שהזין שלי מתקשה מלשמוע אותך מתחננת, וזה עוד לא הספיק לי. 

הורדת את התחתון, צילמת את עצמך במראה בדרך למקלחת, שלחת לי "תראה, נכנסת למקלחת, מטונפת ממחשבות שלא מומשו."

אני יודע שלא תאונני במקלחת כי לא הסכמתי ואמרתי לך. 

הדם זרם לכיוון הזין שכבר התחיל לעמוד, הירכיים והתחת העירומים שלך, הגופייה ללא החזייה...

חיכיתי כמה דקות.

ואז שלחתי הודעה

"את יכולה לאונן. תקליטי לי שאת בגמירה"

ידעתי שזה יעצבן אותך, להתקלח ואז להתלכלך 

אבל את כבר תצטרכי לצאת מהבית, גם אם תרצי לגמור פעמיים או שלוש

לא יהיה לך זמן לעוד מקלחת, וכל היום תחשבי על הרגע הזה, שיצאת חרמנית, רטובה ומסופקת, אחרי המקלחת ולא לפני...

הולכת עם תחתון שמתרטב כאילו פתחת סכר, ובראש שלך תתנגן המנגינה "לא לאונן אחרי המקלחת, לא לאונן אחרי המקלחת"

אבל, את מחויכת, כי את יודעת שאת התחתון הזה, את תאכלי בערב.

לפעמים, הענישה הגדולה ביותר

זה לא לתת שום עונש

לתת לה להתבשל.

לחכות.

לתהות.

להרגיש.

לא לדעת מה ייקרה

להיות עם עצמה

לחשוב

וזהו.

אולי בכלל לא לדבר, לא לחזור, לא לגשת.

כששואלים ומדיינים על למה כולם חרמנים וחרמניות כרגע

כשלא מבינים למה מחפיצים ונרטבים פתאום מכל דבר

כשמפנטזים, מאנישים, חולמים בהקיץ ונוגעים בעצמנו שלוש פעמים ביום

ככה. 

Kinks are great to shut off your mind, release shame, and experience a heightened sense of pleasure

1) שמי שאנחנו מדברים איתם/ן לא נכנסים אפילו להודעה?

2) האנשים שאנחנו מדברים איתם/ן נכנסים להודעה ולא עונים?

3) יש עוד?

סקר פתוח

"שבי"

אמרתי בקול רם וחזק, שהדהד קצת בחדר הריקני.

את, עירומה, על צווארך קולר שחור עם עיגול ברזל ממש באמצע הצוואר שתופס את רצועת העור שסביבך.

בחור התחת שלך מוכנס פלאג.

יורדת על ארבע, ואז מתיישבת על הרצפה הקרה. רואים שקר לך, אבל את מתיישבת בכל זאת. כי זו את. 

"זונה" אמרתי.

הסתכלת עליי מלמטה, חיכית. 

אבל אני לא אתן לך את האושר המידי של ביצוע המשימות שלי. 

את יודעת שהיית ילדה רעה השבוע. ועל זה תקבלי את ההמתנה.

אני מסתובב סביבך. 

ואת לא מזיזה את הראש.

נעמד מאחורייך ומתכופף לאוזן ימין שלך.

"את תמצצי עד שלא תוכלי, את תגמרי עד שכבר יכאבו לך החורים, את תבכי ותקיאי." נעצרתי לרגע. 

אני רואה את הגוף שלך משתנה, נהיה מוכן, רועד קלות, ועל העור שלך מתחיל להיווצר עור ברווז ועל העורף שלך השיער סומר.

"ורק אז. אני אכנס אלייך. אם בכלל."

את משתנקת וכמעט מזיזה את עצמך אחורנית כדי לראות אותי, לבחון אם אני צוחק או לא.

אני מוריד את המכנס שלי, והזין שלי חצי עומד. 

אני שם לך על הפטמות מצבטים ורואה את הפרצוף שלך מתעקם וחוזר למצב סטטי.

אני מסתובב כמה פעמים סביבך עם חלק תחתון עירום, "תתפסי."

היינו במרחק של מטר וחצי בערך, וקיפצת אליי על ארבע, ותפסת את הזין שלי עם הפה שלך, בעדינות.

הראש שלך מוטה כלפיי מטה כדי לתפוס את הקצה, ולאט לאט כאשר הוא נעמד הראש שלך נהיה ישר.

את נשענת קדימה, והתחת החשוף שלך מתגלה אליי, את מקבלת חמיש סטירות על התחת, מהדהדות בחדר, כאשר את ממשיכה לבלוע את הזין שלי,

כבר מצטברים בתוך הפה של רוק ושפיך, ונוזל על הסנטר שלך לאט לאט.

אני נוגע לך בפלאג, ומתחיל להרגיש את הרטיבות מהכוס שלך, ומרגיש את הגרון שלך נהנה מהמגע, כאשר הזין שלי בתוך הפה שלך ואת נאנחת כאשר האצבעות שלי מטיילות בין הפלאג לשפתיי הכוס שלך...

אני מרגיש את הרעידות בצוואר שלך, את האנחות, את הרעש הפנימי, את הרעידות של מיתרי הקול על הזין שלי.

כאשר האצבעות שלי מלטפות ומטיילות בין הנהרות שלך...

את מוציאה אותו מהפה שלך, הפה והסנטר שלך מרוחים בנוזלים, והעיניים אדומות ודומעות.

"אני רוצה שתזיין אותי. אני רוצה שתזיין אותי בכל החורים." נעצרת לכמה שניות, את רואה שאני לא מגיב.

"אני רוצה שתדפוק אותי מאחורה על דוגי, כמו הכלבה שאני, אני רוצה שתמשוך לי בשיער עד שאסתכל לשמיים" עצרת לקחת אוויר.

תפסתי את הראש שלך, והכנסתי את הזין חזרה לפה שלך. 

הכנסתי עמוק, כשכולך עוטפת אותו, עם הרוק והשפתיים, ומרגיש את הסוף של הגרון שלך, מעקל לי אותו.

חיכיתי כמה שניות עד שהידיים שלך היו על הברכיים שלי והחזיקו עם הציפורניים בבשר.

אני מוציא אותו ממך, ונותן לך לנשום. העיניים הופכות לאדומות יותר, ודומעות עוד. 

הסתכלת עליי, במבט של, בוא נראה מי עושה את זה טוב יותר. 

לקחת את הזין שלי בשתי הידיים, אחזת בביצים, ודחפת אותו עמוק לתוך הפה שלך. עלית וירדת עליו, כל הרוק והנוזלים עוטפים אותו ונוזלים ממנו, כאשר את עולה ויורדת עליו. 

כבר התחלתי להרגיש שאני עוד אגמור אם תמשיכי ככה. ההתלהבות שלך, הרוק, הידיים והלשון שלך. עושה את העבודה. 

התחלת להתעייף, התחלתי לשמוע את רפלקס ההקאה שלך מידי פעם, כל פעם שלקחת אותו עמוק מידי ומיד הוצאת. והתחלת להשתמש בידיים שלך.

החזקתי לך את הפנים, היד שלי תפסה את הלחיים שלך משני הצדדים. 

"את הזונה? את הזונה שלי?" שאלתי אותך כשהעיניים שלנו כמעט וצמודות. 

"אני הזונה שלך, אני רוצה שתזיין אותי, שתדחוף את הזין שלך עמוק לתוכי ותגמור. אני רוצה להיות הצעצוע שלך, עם כל החורים שלי. 

אני הכלבה, הזונה, שלך."

סובבתי אותך, והישבן שלך כבר נהיה אדום. סטרתי לו עוד שלוש פעמים. כדי להשאיר צד אחד יותר מהשני. 

טפחתי לך על הכוס כמה פעמים, מרגיש את הרטיבות, רואה אותך קופצת לפי הטפיחה. 

השכבתי אותך על הגב, אני יודע שרצית דוגי. אבל זה לא ייקרה היום, היית צריכה לחשוב על זה לפני.

הסתכלת כמו חתולה גורה קטנה, הפוכה, שידעת שדוגי לא יהיה היום.

"אני לא נכנס אלייך. לא כרגע. את הולכת לגמור" אמרתי כשהאצבעות שלי כבר היו על הדגדגן שלך, ואצבע אחת בתוכך, ואני התקרבתי לנשק את הפטמות עם המצבט ברזל שעלייך. 

שאלת אותי.

אני רוצה לדעת שאת רטובה לגמרי. בגללי. 

אני רוצה לדעת שאת לא מסוגלת להוריד את הידיים מהחורים שלך.

אני רוצה לדעת שאת לא מסוגלת לחשוב על דברים אחרים חוץ ממני, ומהדברים שאני עושה לך.

אני רוצה לדעת שאת כל כך רטובה שאת צריכה להחליף תחתונים שלוש פעמים ביום. 

אני רוצה לדעת שאת בעבודה, ואת לא מצליחה לשבת ישר. 

אני רוצה לדעת שאת הולכת לשירותים בעבודה כי את פשוט לא יכולה לעצור לרגע, ואת נוגעת בעצמך. 

אני רוצה לדעת שלפני השינה בלילה את חושבת עליי ונוגעת בעצמך. כשאת קמה בבוקר את נוגעת בעצמך וחושבת עליי.

אני רוצה לדעת. שאת פשוט חרמנית כל הזמן. רטובה. נוזלת. לא מפסיקה לגעת בעצמך. שהחרמנות גוברת על המחשבה של סדר יום רגיל. 

אני רוצה לתפוס אותך בשתי ידיים ולהסתכל עלייך. 

ולראות את העיניים שלך מדמיינות כבר את הדברים.

שאני אחזיק אותך, ללא תחתון, כי ויתרת עליו. 

שאת תירטבי רק מהנגיעה. מהמחשבות. 

שאת תעמדי מולי כשאתפוס אותך, ופשוט תנזלי על הירכיים שלך... 

ואת? יושבת ללא תנועה על הספה. מסתכלת עליי. רק בהתחלה זזת עם הרגליים באי נוחות כאילו משהו בפנים זז...

כאילו קראתי לך את המחשבות...

מסתכל לסופ"ש בעיניים. ומסתנוור. 

בנוסף, הכלוב צועק על משהו שאומר שנגמר המנוי מחר. 

אז תמונות, מימז, גיפים שקשורים לכתיבה שלי, ייעלמו לבינתיים...

הסטירות שנתתי לך על הטוסיק, כבר מראים את הסימן האדום עלייך. 

אני רואה את הפלאג מנצנץ כאשר את נשכבת על המיטה, ומרימה את התחת קצת למעלה, כדי שיהיה מקום ליד שלך לשחק בדגדגן.

הפנים שלך לכיוון הראש של המיטה, והתחת שלך והכוס, לכיווני. 

"אני לא נכנס אלייך עכשיו." 

שמעתי יילול, והאגן של התחיל לזוז אחורה וקדימה, מעלה מטה. 

הפלאג מנצנץ מהאור החלש בחדר, והסימנים האדומים מתחילים להיראות כמו הכף יד שלי. 

אני שומע אנחות קטנות, ואת הפרצוף שלך שקוע לתוך השמיכה. 

את נצמדת יותר ויותר ליד שלך, ואני רואה רק את הפלאג והקצה התחתון של הכוס. 

נוזל, את כולך נוזלת. 

קיבלת סטירות על התחת ששינו לך את הצבע, הפלאג בתוכך, והיד על הדגדגן. 

ואת?

נהנת מכל רגע.

הנחתי את האגודל על הפלאג, ואת שאר היד על התחת שלך, עם היד השנייה תפסתי את השיער בבסיס הראש, והרמתי את החלק העליון שלך. הגוף שלך התעוות, כאשר האגן נשאר במקום אך הראש והשדיים עלו מהמיטה. 

אני מריח אותך, ניחוחות של חרמנות, רטיבות, זיעה ובושם מתוק. 

אני משחק עם הפלאג, ורואה את הידיים שלך על הדגדגן שלך. אני מנשק לך את הצוואר, ואני מרגיש אותך נעשית כבדה יותר ויותר, נותנת לגוף שלך להיכנס לערפול חושים, כאשר כל הנקודות משתלבות...

את מתחילה להזיז את האגן יותר ויותר מהר. על היד שלך, כששתי אצבעות בתוכך. 

אני תופס אותך מהצוואר, ולוקח אותך אחורנית, כולך מתרוממת. 

אני מתיישב על הכיסא מול המיטה ושם אותך עליי. 

אני עדיין לא בתוכך.

את על הברך שלי. זזה. נעה. 

כולך נוטפת ומרטיבה אותי. 

אני נוגע בירכיים שלך, צמוד לכוס, ומרגיש את הרטיבות שהייתה כאשר היית במיטה. 

מרחת את כולך, בעצמך. 

עם היד אני מפליק לך פעמיים על הכוס. 

את נעצרת. 

אני מנשק לך את הגב, ועם היד בחצי חיבוק, מקרב אותך אל הזין שלי. 

שעומד, זקוף, עם שיער קצר בבסיסו. 

את מתקרבת אליו ומשאירה על הירך שלי שובל של רטיבות. 

כמו חילזון. 

חלזונית שאת.