לא מספיק?

אני יושב בחדר רחב ידיים.

הוא מסתובב ממקום למקום. 

נעצר לידי, מסתכל עליי. 

אני מסתכל עליו. 

הוא מסתובב ונשען לאחור, נמרח על הרצפה הקרה. 

ונשכב. 

לא קרוב אליי, לא לידי. 

עליי. צמוד. 

הוא מרגיש את האצבעות שברגליים שלי נעות עוד לפני שהרגל עצמה זזה, ומתרומם בכל פעם שאני מזיז ומשנה תנוחה.

משתנה עם התזוזות שלי.

וחוזר למקום. צמוד עד אין מקום. 

"אני צריכה להיות שם במקומו"

היא אומרת לי.

לוחשת לעצמה. 

היא לא רגילה למצוץ.

לפחות לא באינטנסיביות ובעקביות שלי.

קצת להכניס לפה. קצת להשתמש בלשון. קצת כמעט להקיא. לשים הרבה רוק. כן, יפה.

אבל תמיד יש קצת יותר.

קצת לא לנשום. קצת רגל על הראש שדוחפת. קצת בועות. קצת להרגיש שהיא לא מצליחה לשלוט על רפלקס ההקאה.

קצת וקצת וקצת...

היא הייתה כל כך חרמנית. כל כך מגורה. כל כך רטובה.

היא בלעה ומצצה את הזין שלי. מלמעלה למטה.

הרטיבה את הבוקסר שלי, הג'ינס שלי, הסדינים, את הפרצוף שלה שהתחיל להיות דביק ורטוב, ואת המיטה. הכול ביחד עם הזין שלי. הכיפה. הביצים.

מעלה מטה וגם בצדדים.

אני אוכל אותה בזמן שהיא מתעסקת בו. מרגיש את העצירות שלה והאנחות בזמן שאני מביא אותה בעצמה קרוב קרוב. בזה אני מרגיש, יודע, שאני שולט בה ועליה.

מלקק ואוכל אותה, תופס את התחת שלה, מזיז אותו עליי.

69 קלאסי.

נותן לגלים של התחת שלה לנחות לי על הלשון.

בזמן שהיא נאנחת וגונחת היא עושה הפסקות. כי היא צריכה אוויר, כי היא מתקרבת בעצמה לגמירה, כי היא מותשת, כי היא כבר לא יכולה. 

אחרי רבע שעה של נוזלים. שלה, שלי, שלנו. אני מזיז את הכוס שלה מהפנים שלי ושואל אותה

"איפה אני אגמור היום ילדונת?"

"בכל מקום" היא מתנשמת. "איפה שאתה רוצה" היא נאנחת. "לא אכפת לי" היא משחררת.

וממשיכה במציצה ובבליעה, לא מבזבזת זמן. יודעת שאם שאלתי, זה ייקרה בקרוב. הפה שלה ממשיך להכניס ולהוציא את הזין הרטוב שלי עמוק לפה. היא עוברת מידי פעם לדפנות הזין בזמן שהיא ממשיכה לעשות לי ביד עם כל הרוק והנוזלים. מוצצת ומכניסה לפה את הביצים שלי.

ידעתי ברגע הזה. את המהות שהיא מרגישה.

צעצוע. כלי. ילדה טובה שרק רוצה את האישור והפרס. יש לה משימה והתוצאה לא משנה. לא איפה, לא כמה, לא מתי, לא איך.

פה. פה, ידעתי.

היא נותנת מעצמה. היא מורידה מעצמה. היא מתרוקנת ממחשבות ותהיות.

היא משחררת.

עם הרגל אני מוריד ומעלה את הראש שלה, כמו בתפיסת MMA. 

"כן... כן... כן." אני אומר ומגביר את הקול שלי עם האנחות. מסמן לאוויר החדר, ואולי לה אם היא בקשב, שאני עומד לגמור ישר בפה שלה. 

אני משחרר את הרגל כאשר אני מרגיש את הגוף שלי דוחף את הנוזלים החוצה מהזין שלי. 

מותח את עצמי לאורך המיטה, ומעלה את האגן שלי לתוך הפה שעוטף את הזין. 

משחרר את כל מה שמגיע לה אחרי העבודה הקשה שלה. 

גם עם רשת דייגים, צריך לדעת לתפוס דג-דגן. 

היא על הברכיים.

חפץ. צעצוע.

אני אוחז בה. צובט. נושך. מכאיב. תופס. מפליק. 

"ידיים למעלה ילדונת" אני אומר לה באגביות.

אני מוריד ממנה את החולצה לפני שאני ממשיך אימפקט... 

בצד העין אני רואה את השדיים שלה נופלים ונשמטים עם הרשת כלפי מטה כאשר החולצה מפסיקה לעטוף אותם. 

היא לא מבינה. 

אני מחזיר את החולצה עליה. 

"אל תזוזי." אני אומר ובשני צעדים מביא את הטלפון. 

אני משפצר על המיטה משהו שיחזיק את הטלפון לכיווננו. ערימת שמיכות או כרית או החלוק שלה, זה לא היה משנה, העיקר שיחזיק. 

הדם זורם. החרמנות. העירום. הבגדים. הזין שעומד בתוך הגינס שלי. הפראות שבתפיסות. האחיזות המכאיבות בגופה. הפטמות, הירכיים, הגב, התחת.

אני מפעיל את הסרטון.

לילדונת שאת ולסוטה שבך. 

למה לא היו פרסומים?!

צריך לעשות ריוואצ'... 🤓😈

ככה זה התחיל...



ככה זה נגמר...