ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא מספיק?

כותב את מה שאני חושב, מרגיש ונראה לי לנכון,
במטרה אולי לגרות את המוח, הלב ואיברי המין שלכן/ם...
לפני חודשיים. 26 באוגוסט 2024 בשעה 19:11

אני מסתובב בבית, עובר ליד המקלחת, ושומע את המים זורמים. 

הדלת קצת פתוחה, כי למה לסגור אותה, רק אנחנו כאן.

אני מסתכל במרווח בין הדלת לקיר.

 

אני רואה את הגב שלך, השיער שנמרח ונצמד על הגוף שלך, הסבון שנשטף מעלייך ויורד מהשיער אל הגב, עובר בגב התחתון מפלס את דרכו על הישבן שלך, דרך הירכיים והרגליים המים והסבון יורדים אל הרצפה ולתוך החור.

את עוברת עם הידיים על שיערך בתנועה חלקה, ומשם אל שדייך, לא שאני רואה, ומשם את עוברת עם הידיים אל הגב התחתון ועוטפת את התחת שלך עם שתי הידיים, פותחת את הפלחים שלך ונותנת למים להיכנס ולשטוף את עצמך לפני שתמשיכי.

הידיים שלך עוברות לקדמת הגוף שלך, ואת עושה חצי סיבוב כדי שהמים יפגעו בבטן ובירך שלך, וגם שתוכלי להישען קלות על הקיר. 

אני רואה איך את מרגישה את הגוף שלך, איך את נוגעת לא באופן מיני, כרגע. 

מעבירה את האצבעות ואת כפות הידיים על הבטן, הירך החיצונית, התחת, באזור המפשעה שלך. מדלגת בין האיברים ומרגישה את המים על גופך, על העור שמתחמם מהמים והאצבעות שעוברת בעדינות על עצמך.

אני עוד מציץ. אני יודע לאן זה הולך. אני לא יודע אם את רואה או מרגישה את הנוכחות שלי.

אבל אני כאן. מסתכל, רואה, מרגיש, צופה, נוכח. 

את מסתכלת על עצמך, מורידה את המבט לכיוון השדיים, הבטן והמפשעה. נוגעת ובוחנת, כאילו לא עשית את זה כבר עשרות פעמים. 

 

את מתקרבת יותר ויותר אל אזור החלציים שלך, ירכיים ומפשעה. 

את כבר נוגעת בכוונת זדון. 

תופס אותך במקלחת מאוננת. זהו. 

אני צועד לקראת המקלחת, פותח את הדלת לרווחה, לא במהירות, לא בכוח. 

את מסתכלת עליי, חיוך עולה על פנייך ולאחר מכן הראש נוטה לאחור והשפתיים התחתונות ננשכות. סוג של "שיט, נתפסתי". את נשענת יותר על הקיר. 

אני מתקרב ופותח את דלת המקלחת, נכנס עם החולצה והמכנס ותופס לך את הצוואר.

אני מנער את החלק העליון שלך, מהצוואר, מעמיד אותך ומצמיד אותך לקיר, כשהמים עוד משפריצים עלייך, עלינו.

"חושבת עליי ומאוננת?" אני מסתכל עלייך וצוחק.

אני מהדק את התפיסה שלי בגרונך, ועכשיו עם חיוך העיניים שלך נעוצות בשלי.

"לא" את מוציא מתוך שפתייך, עם חיוך ערמומי, חרמני וחוצפני.

"זה הרי היה ברור שאת תצטרכי אותי, אז קדימה, תנסי, תאונני!" אני מצווה עלייך.

 

מתרגשת, את מנסה להגיע עם הידיים לכוס הרטוב מהמים שיורדים עלייך, רוצה להפוך את הרטיבות, לרטיבות שלך.

עם הידיים את מגיעה לאיזור הכוס, בערך על הדגדגן, אבל החמצן לאט לאט אבל מהר נגמר לך, ואני רוצה על הפרצוף שלך שאת צריכה אוויר.

אני משחרר קצת את האחיזה, נותן לנשימות שלך להתמלא באוויר חדש, ואני רואה את הפרצוף חוזר לעצמו.

עכשיו כבר הידיים שלך יותר מכוונות ומהירות. אל הדגדגן ואל הכוס שלך. 

מפרצוף מחויך את עוברת לפרצוף מתרכז וחרמן, נוגעת ומחממת את עצמך. 

כמה דקות אני נותן לך לנפח ולהרטיב את עצמך בנוזלים שלך, ואת מתרכזת. 

"לא מספיק נכון?" אני לוחש לך מבעד לרעש של המים. "הכול אני צריך לעשות כאן" אני ממשיך. 

את מהנהנת לתוך היד שלי שמחזיקה את הצוואר שלך. עם חיוך חרמני ומרוכז, שיודע, שעכשיו מתחילה עבודת המחשבה האמיתית.

אני מהדק את האצבעות שלי סביב צווארך, אך משאיר מקום לאוויר גם להיכנס, בכדי שאוכל להישאר ככה וגם את. אני משעין אותך ו'דוחף' את הגוף שלך לתוך הקיר, והברכיים שלך קצת מתכופפות. 

עם היד השנייה שלי, אני עובר על השפתיים החיצוניות שלך, מגיע לדגדגן. מעלה חזרה לכיוון הפנים שלי את היד, יורק עליה, ומחזיר חזרה לדגדגן. מעלה את הדגדגן קצת למעלה ומוצא את הנקודה שלך.

 

אני עובר על השפתיים החיצוניות שלך, מרגיש כמה את רטובה אחרי שאני מוצא את הדגדגן מתחת לכיפת ההסתתרות שלו, פארק מים.
כמה דקות שאני עובר מהשפתיים החיצוניות שלך לדגדגן, עד שאת בקושי עומדת, זה שאני מחזיק אותך בגרון עוזר לך, אבל גם גורם לך לעייפות וחוסר חמצן.
אני עוצר את המים, מכניס את האצבעות שלי לפה שלך, עמוק.
אצבע, שתיים, שלוש אצבעות.
עד שאני מתחיל להרגיש את את הלוע שלך. עובר גם את הענבל שלך.
כמה רפלקסי הקאה, אבל את כלבה טובה, ואת מצליחה להסתדר עם זה.

אני ממשיך לדפוק את הפה שלך עם האצבעות שלי, בזמן שהיד השנייה עוד חונקת אותך.
מוציא ומכניס עד שהאצבעות שלי מכוסות ברוק ובנוזלים.
אני מזיז אותך מהקיר ודופק את הגוף שלך חזרה.

"תעמדי על הרגליים."

מוציא את האצבעות מהפה שלך, ועובר לפנגר אותך.
אני מכניס ישר שתי אצבעות
את גונחת וכמעט מחליקה
את חרמנית קטנה , כולך רטובה נפוחה ופתוחה, הייתי יכול להכניס ארבע אצבעות כבר
אני מכניס עוד אצבע, ומעלה ומוריד את כף היד שלי בתוכך
את כבר לא יכולה לעמוד על הרגליים ומתחילה להחליק על הקיר לכיוון ישיבה.
אני מרים ומסובב אותך, הידיים שלך אוטומטית מושטות קדימה, אוחזות עם ידיים פתוחות בקיר.
אני מתחיל להפליק לך על התחת הלבן והרטוב שלך, "אני לא אמרתי לך לשבת."
שש שבע שמונה.

אני עובר על החור של התחת שלך ומגיע לכוס שלך, שכולו נפוח, אני ממשיך להפליק לך על התחת ולאחר מכן מיד מכניס שלוש אצבעות
מכניס ומוציא את האצבעות ממך, בזמן שאת נשענת עם הראש על הקיר והידיים רק תומכות במה שנשאר ממך.
התחת שלך כבר נהיה אדום ותכף הוא יחליף צבעים.

 

good hani - הלוואי ולפחות קצת הייתי בראש שלך שכתבת את זה
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י