דברים שלימדתי אותה.
ילדה קטנה.
זונת צומי גדולה.
צעצוע.
עד כה:
לכתוב.
לדבר.
לבקש.
לבקש יפה.
איפוק וסבלנות.
את המילה "לא".
שהגוף שלה הוא לא תמיד שלה.
בוודאות שהאורגזמות שלה כבר לא שלה.
שהיא טובה ומספיקה.
להתבאס.
הרגלים טובים: כסף, שינה, תזונה.
הבנת הנקרא. לקרוא ולהבין. (אומנם משימה פשוטה. לא כשהיא חרמנית).
כאב.
לא לקבל את מה שהיא רוצה.
ללכת. בדרך שהיא לא תמיד רוצה.
קרבה.
הנאה.
אכזבה.
להיות ברגע, גם אם קשה.
כל זאת, בזמן שהיא בצבא, עובדת, משפחה, לומדת, חברות.
ואני מסתכל ורואה, מרגיש ואומר.
מנחה ומדריך.
מלמד.
עוזר.
שם.
שאלתי אותה, וציק צק, מהר ויפה, היא רשמה לי מה היא לימדה. אז ציטוטים נבחרים. ואולי בפעם הבאה תהיה תמונה או צילום מסך.
"להתנהל יותר נכון עם כסף ושאפשר לוותר על כמה דברים שלא חייבים."
"להתמיד וללכת לאימונים גם אם לא ממש באלי."
לשפר את עצמי, אם זה לדחוף ולקבוע פגישה ... להיכנס למיטה בשעה מסויימת ... לשתות מים"
"לפרוק את כל מה שאני חושבת ואת כל הרגשות שלי במקום אחד, שיש לי מקום בטוח, פתוח וכן להגיד אותם- גם את הדברים שאני לא רוצה להגיד."
"כשיש לי רגשות רעים על עצמי ובכלל ... שעדיין יש מישהו לידי ואני בסדר. אתה המבוגר האחראי שלי:)"
"אתה עושה לי כיף וטוב בתחושות, להרגיש שמישהו חושב עלי ודואג, רוצה אותי ומקבל את כל הצומי שיש לי לתת- עושה לי פרפרים בבטן, בלב ובפושפוש."
"אתה נותן לי ביטחון. להיות פשוט אני. עם בגדים ובלי, הילדה. היא יוצאת החוצה איתך כל הזמן, עם כל מה שמאפיין אותי."
"גילית לי שאני מאוד אוהבת כואב עד אז אהבתי ופשוט לא שמתי לב לזה, אם הייתי נושכת או נותנת לעצמי מכות כואבות קצת בטוסיק זה היה רגיל ולא נתתי לזה שם, איתך הבנתי שאני ממש רוצה..."