אני חולה על פטישיסטים של כפות רגליים.
המבט המעריץ, המגע הרך - הנרעד, התמסרות ותשוקה...
אני מדמיינת אותו מוצץ את אצבעותיי, ומתענגת על כך.
מפנטזת על דייט במכון פדיקור מקצועי, בו הוא מזמין אותי לטיפול כפות רגליים, כאילו היה ארוחה במסעדה.
ושם אנחנו יושבים. ומדברים... או שהוא -
יושב ומסתכל, בזמן שאני נהנית.
אני מדמיינת את המגע הרך שנהייה לרגליי, עור יפה וצעיר בניחוחות ורדים.
ואיך שזה ירגיש לשים לו אותן על הפנים, ומשהו בי מתעורר בגלים חרמניים.
נשימתי נהיית רדודה והפות - מתכווץ, רק מכתיבת השורות!
ואני ממשיכה לדמיין.
בלילה, חלמתי עליו, מבט מיוסר, נרגש, מתענג.
רגליי בידיו, על הלחי, עוברות על הפנים בזמן שהוא שואף אותי. על הפנים שלו, מכסות את העיניים.
והוא - נושם. נושם ומנשק. קלות, רכות, את הקשת בתשומת לב, את הכריות...
במלוא הרכות והערגה, מתחבט, מתגרה, נושך ונושף.
חלמתי שאני רואה כמה הוא מתלהט. כמו ילד קטן, ואיך שהוא עומד, נוטף ומתנדנד.
וכמה שרציתי...
רציתי מאוד
עוד, עוד.
ואהבתי את זה.