תלויה בין שמים לארץ

7:30 בבוקר מתעוררת מדפיקות דלת (ניתן לתאר זאת יותר כבעיטות)
ניגשת לדלת ורואה מולי שתי גורילות
שואלת אותם לרצונם..
והם עונים לי תוך דחיפה של הדלת היכן ר'?
עוד לא ממש מבינה מה רצונם ואומרת בתמימות שהוא בביה"ס.
מפה מתחיל הסרט שליווה אותי לאורך כל היום...
לא הספקתי בכלל להבין מה קורה והם התחילו במתקפת שאלות:
מי את?
היכן הוא?
מה מס' הנייד שלו?
אה..... חשוב לציין שלפני הכל הם הראו לי תעודות שוטר:(
ואז כרעם ביום שאמור להיות לגמרי בהיר אני שומעת: "באנו לקחת אותו לחקירה"
אני שואלת שוב בתמימות חקירה של מה?
והם עונים : "שימוש בסמים"
בשלב הזה נשענתי על הקיר והתפללתי לה' שיעיר אותי בזה הרגע מהחלום... אך לאחר צביטה אחת קטנה שצבטתי את עצמי על מנת להבין שהכל אמיתי הבנתי שזה בהחלט לא חלום.
התחלתי לשאול שאלות, להבין מה העיניין. והם במבט קר ולא מתחשב טענו שלא ניתן לתת פרטים ושעדיף שאני אשתף פעולה.
בכל אותם רגעים קצרים שנראו לי ארוכים ומייגעים אני מתחילה לחשוב... מה אני עושה? למי אני פונה?
הרי אם אני מתקשרת לאמא שלי היא מקבלת במקום התקף לב, אני מרגישה חסרת אונים וכל גופי רעידות.
לבסוף הגעתי להחלטה שאין מה לעשות ואני חייבת להתקשר ומכאן להמשיך הלאה ולהיות הכי חזקה שאני יכולה.
מיותר לציין שעם כל מה שקרה עדיין היתה התיקווה הקטנה שהנה עוד רגע אני אתעורר והכל יחזור למקומו בשלום.
התקשרתי אליה וסיפרתי לה את כל השתלשלות העיניינים בדקה של שיחה ובקול הקר ביותר שהצלחתי לגייס. מיותר לציין שלקח לי לפחות 3 דק' להסביר לה שהיום לא 1 באפריל ובטח שאין לי עיניין לעבוד עליה לפני שמונה בבוקר.
כאשר היא הבינה שאני רצינית שמעתי את קולה נשבר, זיהיתי את הדמעות שעומדות לפרוץ והחלטתי שאני צריכה להיות חזקה עבור שתינו.
מיד אמרתי לה בדיוק איך ומה נעשה, תוך חצי שעה היא היתה בבית ונסענו להביא את ר' מביה"ס ומשם ישירות לימ"ר.
כל הדרך אני מנסה להבין איך דבר כזה קורה אצלנו? למה הוא עשה את זה?
ואז אני מתחילה לשכנע אותה שזו בטח טעות והם סתם מנסים להפחיד את הילדים שלא יתקרבו לסמים.
מגיעים לביה"ס אני תופסת את ר' מסבירה לו את המצב מחבקת אותו ושואלת: " אתה יודע במה מדובר? אתה אי פעם נגעת?"
והוא עונה לי בביטחון מלא: "נראה לך? אני נשבע לך שלא!!!"
אני נרגעת... משום מה למרות שאני יודעת שאין הוא הילד האמין ביותר אני בוחרת להאמין לו (הרי מי ישקר שהוא בדרך לחקירה?.)
מגיעים לימ"ר...
אחד משתי הגורילות בא לאסוף אותנו מהכניסה.
מסביר לנו שעלינו להמתין בחוץ והוא מכניס אותו לחקירה שתקח זמן מה...
וככה אנחנו מעבירות 3 שעות ... אני מנסה להצחיק אותה, להסביר לה שזה לא נורא כפי שהיא חושבת, שבטח הם מנסים לעלות על מישהו וזוהי דרך הפעולה שלהם.
אחרי אותן שעות מוציאים אותו מהחדר ומכניסים אותנו, מספרים לנו שהוא לא חשוד בשימוש!!! הוא משתמש!!!!
שתינו קופאות, לאט לאט מתחילות לצוץ שאלות ונאמר לנו שהדרך עוד ארוכה ונכון לכרגע תיק לא נפתח (הוא קטין, במידה ויעבור בהצלחה את הקצינת מבחן זה יגמר בהזהרה ).
מקבלים הוראות אחרונות: אסור לדבר עם אף אחד וכו'...
מכניסים אותו לחדר על מנת שיחתום על מסמכים.
השוטר חוזר ומדגיש שהוא מקווה שר' סיפר הכל ושלא יתגלו דברים נוספים. במידה וכן הם יפתחו לו שני תיקים.
בשניה שהוא מסיים את המשפט אני מפנה את מבטי ומתבוננת בר' יודעת מהבטן שהוא מסתיר עוד דברים.
אני תופסת בכתפייו ומתחילה להתחנן " ר' אני מבקשת ממך במידה וישנם עוד דברים זה הזמן... אח"כ אין דרך לעצור את זה".... מתחילה לבכות ולא מצליחה לעצור את הדמעות.
ר' מתחיל לבכות ופתאום אני חוזרת ומזהה את אותו בייבי קטן שלנו, הילד שעם כל הצרות אני אוהבת עד אינסוף וכל מה שאני רוצה זה לחבק אותו חזק, לעטוף אותו, להכיל אותו, להעלים אותו , לשמור עליו, לודא שאף אחד לא יפגע בו.
הוא פתאום דוחף אותי, לא מוכן לקבל את החיבוק ומבקש להשאר לבד עם אותו שוטר...
אני כבר מבינה שלפחות הצלחתי לגרום לו להבין שהוא צריך לספר הכל. אנחנו עוזבות את החדר והוא נשאר שם כמעט שעה.
בשלב הזה אני כבר מבינה שהחיים נכון לכרגע לא יחזרו למסלולם, השיקום שלו ושל המשפחה יהיה ארוך ומיגע.
אני מביטה בה ורואה איך היא עייפה , הרוסה, מאוכזת מעצמה/ ממנו....
אני מחזיקה את עצמי ומנסה להסביר לה שזה לא ככה, היא אמא נהדרת, הנתינה שלה אין סופית, אין עוררין בנוגע לדרך שבה גידלה אותנו שני ילדיה, אך היא מבטלת אותי בהנף יד וטוענת שהכל באשמתה.
הוא יוצא ומכאן יש רק שתיקה.
לא מצליחים להסתכל אחד לשני בעיניים, המון אכזבה, כאב והכי גרוע תחושה איומה של אין אונים.
הוא ברח, עכשיו הצלחתי לתפוס אותו בנייד.... לטענתו הוא לא מסוגל להביט לנו בעיניים...
לא יכולה לעצור את עצמי ומתחילה שוב לבכות לו....
בוא הביתה!!! פה אוהבים אותך, מחבקים אותך, רוצים שתהיי רק מאושר!!!!
בוא כבר... בחוץ מסוכן
אתה ילד טוב עם נשמה של מלאך תן לי לשמור עליך

אוהבת אותך}{