תלויה בין שמים לארץ

בוקר של שמש.
פון קצר שאחריו מצאתי את עצמי (שוב) בורחת מוקדם מהעבודה.
סשן עקבים שהעביר אותי חבר טוב ועליו קיבל בכי פולני.
טיול קצר בשכונת נווה צדק המדהימה.
ארוחה טעימה שכללה קובה סלק ואורז (מה שהזכיר לי שאני כנראה צריכה לחזור ולצאת עם עיראקים).
שיחה חברית מחזקת ואוהבת.
כמעט דרסה אותי משאית (מה שגרם לצחוק בנינו מאחר וגם הוא שותף לכל הקורה פה בבלוג) אך לשימחתנו זה הסתיים בחריקת בלמים.
הוא כמעט שבר את הרגל כאשר היא נתקעה לו בבור על אי התנועה (מה שהוכיח ששנינו מנחוסים)

ואני באופוריה מרגישה כאילו הולכת על ענן.
לעולם לא האמנתי שיהיה לי כ"כ טוב להתעמת עם עצמי (מעניין מי שאיתנו תנצח...)

עכשיו מחכה לאקס אקס שיגיע ונשתה קפה.
אין לי מושג מדוע הסכמתי בסופו של דבר להפגש איתו.. אך כנראה שמה שצריך לקרות קורה... ואולי יש פה עוד מעגל שממתין להחתם.

מחר יום עמוס, נסיעה צפונה.
נשמע נחמד, רק חבל שלמטרות עבודה 😒
למען האמת קצת מפחדת ממחר...
אלו לא פגישות עם לקוחות, אלא פגישות עם חברות נוספות שאיתן אני צריכה לתכנן פרוייקטים משותפים.
מפחדת שמכל הבלבול אצלי אני לא אהיה מרוכזת והכל יתפוצץ.
אלו פגישות שחיכיתי להן כ"כ הרבה זמן, יש בהן פוטנציאל כספי אדיר ואם הן יתפספסו לי זה לא יהיה נעים במיוחד. (לא רואה את עצמי מסבירה לבוס איך פספסתי... ויודעת שלא תהיה פה הבנה)
אולי הציפיות שלהם הן אלו שמפחידות אותי. הפחד שאני לא אהיה מספיק טובה ולא אענה על הדרישות...
ואולי זה בכלל הפחד שאם אני אקח את זה על עצמי, לא תהיה לי ברירה ואני אהיה חייבת להשקיע..

יש לי לילה שלם לשנן:
אני הכי טובה!! ואני אצליח!!!!!

לילה טוב עם המון חלומות מתוקים לכולם.
}{