חזרתי :)))
חשבתי שהימים שם יעשו קצת סדר בראש....
אולי בכלל לא חשבתי ופשוט היה לי נוח להאמין שזה יהיה הפתרון..
אז מה היה לי שם בכלל?
1. חברה טובה שאת רוב זמני הפנוי העברתי עימה (לא שהיה הרבה...)
2. לילה אחד שלם עם עצמי שהיה מסתיים בטרגדיה אם לא אותו חבר שהצטרף אלי בשלב מסויים.... ועזב רק ששמע שאני על סף הרדמות.
3. געגועים והמון!!!! נכון, הייתי עסוקה כמעט ללא הפסקה.
אך כל יום הסתיים בתחושה חזקה שיש רק מקום אחד שבו אני רוצה להניח את ראשי ולנוח עליו....
4. עבודה- על זה יש לי הרבה מה לומר...
הימים היו ארוכים ומאוד אינטנסיבים.
קיבלתי הצעה נוספת שמאוד קורצת לי והתנאים בה יחסית טובים.
מאידך, זה אמור לבוא על חשבון העבודה הנוכחית שלי שאליה התחלתי להתרגל.
תאכלס... אני יכולה לשלב בין שתיהן.
אומנם הרבה חיים לא יהיו לי אבל מי אמר שבאמת בא לי לחיות כרגע 😄
בכל מקרה, אותו אחד שהציע לי את אותה משרה מעוניין שאני אהיה רק שלו ומציב לי תנאים 😒
מתי אנשים ילמדו שאני לא אוהבת תנאים????
ויש את האיטלקי...
עליו אני יכולה לדבר שעות.
האיטלקי, הוא אחד הלקוחות החדשים שלקחתי על עצמי שבוע שעבר.
כמה חלמתי... כמה פנטזתי על איטלקי שיבוא ויסחוף אותי....
כמובן שכל מה שקיבלתי זה קוץ בתחת!!!
כל יום לאורך כל היום יש לי את התחושה שהבן אדם הזה נולד על מנת לעצבן אותי.
אילו יכולתי למרוט לו שערה שערה מהביצים עם פינצטה הייתי מאושרת :))
יש לו את היכולת המופלאה להוציא את הרוע שבי.
אתמול, חבר צחק עלי ואמר שבסופו של דבר אני אמצא את עצמי יוצאת איתו...
אז אני מבקשת מכם אנשים יקרים, אם נבואה זו תגשים את עצמה פשוט תאשפזו אותי!!
הרי ברור שמשפיות זה לא יקרה...
מה שאומר, שהוא פשוט יצליח להוריד אותי מהפסים ברמה כזו שרק אישפוז בכפייה יוכל להועיל.
אז שלא תגידו שלא ביקשתי:))
לסיכום,
נסעתי עם כאב ראש וחזרתי עם מיגרנה.
עכשיו צריך רק לשבת ולקבל החלטות (אוףףףף שונאת החלטות!!!!)
לפני 17 שנים. 14 במרץ 2007 בשעה 10:52