תלויה בין שמים לארץ

היום הושיבו אותי לראות את הסרט המרדף לאושר עם וויל סמית'.
מומלץ בחום לכל אותם אנשים שחשים כי הם נמצאים באותו מרדף או מרגישים שהאושר בלתי ניתן להשגה.
מאחר ואני לא רוצה לכתוב פה את כל העלילה ולהרוס לאילו שעוד ישבו לראות אני רק אומר מה אני לקחתי ממנו.
הסרט עצמו רק חיזק לי את מה שרשמתי בפוסט הקודם בכל הקשור להרס ובניה.
לדעתי, אנחנו כבני אדם לא תמיד יודעים להעריך את מה שיש לנו או לא יודעים כיצד למנף עצמנו מעלה באמצע תהליך שנתקע.
לכן, לפעמים כדאי לראות קצת את המקום השחור והאפל בכדי לדעת להעריך את האור או במקביל לאגור את האנרגיה והכוחות לצמיחה מהמקום בו היינו תקועים.
והכי חשוב, לעולם לא לשכוח מה היו המטרות שלנו ולאן בעצם רצינו להגיע.
ואולי הסרט מנסה להכניס אופטימיות היכן שהיא כבר לא קיימת...

לאחר יום מלא מחשבות ומעט אכזבות החלטתי שהגיע הזמן להרוס, לשבור ולנפץ הכל!!
נמאס כבר לשבת ולחשוב על מה שהיה ולחבק את כל הכעסים שלי על עצמי ועל כל העולם ואישתו.
לשבת ולומר: עשו לי, שתו לי, אכלו לי וכו' לא יוביל אותי לשום מקום מלבד לשבת, לרחם על עצמי ולשקוע עמוק יותר בכל הביצה הזו שנקראת "החיים שלי".
הגיע הזמן,
לקבל אחריות ולהפסיק להאשים את האחרים בבחירות השגויות שלי.
להכיר בעובדה שאם אני נפגעת ממישהו אחר זו גם בחירה שלי.
וכמובן לכוון את הבחירות הבאות שלי למקומות טובים יותר.

והנה כמה משימות כבר להשבוע:
* להשלים עם אמא שלי
* לסיים בלחץ את שני הפרוייקטים שלקחתי על עצמי.
* לשנן כל יום מול המראה שאני הכי טובה:)
* להתחיל במלוא המרץ והאמונה את העבודה החדשה.
* להתנצל מול כולם שאין לי זמן 😒
* אה... הכי חשוב!!! כל יום לעשות משהו קטן שעושה לי ורק לי טוב 😄

בסה"כ רציתי להמליץ על סרט ובסוף הוצאתי ג'יפה:)))

שיהיה שבוע טוב לכולכם
}{