לפני שנתיים. 25 באוגוסט 2022 בשעה 12:49
זה יום קשה ככ ואני נלחמת בכל החזיתות, כולן. בו זמנית.
מאחורי ה n95 אני נאבקת לנשום
נשימות קטנות ושטוחות, כי תיכף ייגמר לי
הכוח
ומסתירה את העיניים ומסבה מבט וחומקת לפינות כדי לרגע לא להיות והרגע הזה אינו אפשרי. והדרך עוד ארוכה.ככ. היום היה תזכורת כואבת עד כמה.
ניסיתי לומר לך את זה.
ניסיתי לומר לך שבכל הגזרות התמודדויות מורכבות,
שאבן אחרי אבן מונחות עליי,
ניסיתי לומר לך שהכל פה קשה, קשה ממש, זה לא צחוק.
ניסיתי לומר לך שאני חזקה אבל גם הכוחות שלי בסוף צריכים תנאי סף כדי להתקיים כדי לעמוד לצידי אלוהים אדירים אני בןאדם גם אני גם אני ושלמחות אותי כך בהינף יד זה מכבה לי את הכל זה עושה חושך מצרים בתוכי ואני צריכה את הכוחות שלי כולם צריכים אז אל. לא ככה.
ואתה אטמת את האוזניים
שלך
ולא שמעת דבר.
אני אינני.