ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו

הַגַּעֲגוּעַ יוֹשֵׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן, לְאַט מֵהַתֶּה גּוֹמֵעַ
וְאֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁעָלָיו הַמַּפָּה, אֶת הַכִּסְאוֹת וְאֶת הַסַּפָּה

בְּאַחַת לְקִרְבּוֹ בּוֹלֵעַ.

(רבקה מרים)

**אנילאיכולהלנשום