ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו

שלא תטפח עוד על ברכיך: בואי
שלא תכתוב עוד: בואי
שלא תעשה לי מקום לידך במיטה לפני השינה.
שלא אניח את ראשי בתוך שקע צווארך
או בשקע השני.
שלא אראה עוד שדה חיטה
דרך עיניך.
שלא תהדק לי את הראש לברכיים שלך בזמן שאתה אוכל כנפיים בצ'ילי בירכתי מסעדה.
שלא אוכל לשאול אותך על ענייני אדמה/רוח/צומח/שמיים ולא תענה לי לפני כל תשובה: גולם.
שלא תשלח לי פיסות מידע מפעם ועל פעם שרק אני אשמח בהן ככ.
שלא אשמע את הש-לום ואת הצחוק ואת הרוך ואת העוקצנות וחוסר הסבלנות וההתרגשות והסקרנות.
שלא אצליח לנשום כשתיכנס, גם אחרי שנים.
שלא תצלול לגלים ולא תרים אותי, פרושה וחשופה, אל השמש.
שלא תראה דבר מכל מה שרואות עיניי.
שלא תדע עוד, שלא אדע עוד.
שלא אהיה יותר לעולם ****.

שלא אכפת לך דבר מכל זה.

שיהוקים אחרונים של עצב. עוד קצת
ודי.