בחיים לא אשכח אותו.
שמו מני... חתיך אש. אש מהגהנום
הוא היה עובד בקזינו ליד המועדון חשפנות בדרום תל אביב שבו עבדתי.
הוא אפילו דאג לי למקום מגורים.. בישוב צמח עם 2 חברים שלו.. או קרובי משפחה.. לא ממש זוכרת..
אני יודעת שהיה בעולם התחתון.. ולא ממש היה לי אכפת..אפילו הדליק אותי קצת.. היה לי כיף איתו! קבלתי כל מה שאני רוצה והוא שמר עלי. היה לי הרגשה של ביטחון!
יום אחד אחרי העבודה יצאתי עם 2 בנות מהעבודה. מקום של סטלות, דלקות.. אקסטות.. סמים.. מוזיקה מעולה.
הן לקחו אקסטזי.. אני אף פעם לא נגעתי בדברים האלו.. הייתי בת 19.. כמה חודשים בלבד בעולם הזה.. עולם הלילה.. החשפנות.. אבל רציתי.. מני היה הורג אותי אם היה יודע.. אבל הוא בחול.. בטח סוחר בסמים.. אז לקחתי..מה כבר יכול לקרות?
לקח לי מלא זמן עד שעלה לי, אבל שעלה .. זה התפוצץ .וואאוו.. טירוף.. רקדתי כמו משוגעת.. הספידים.. כל הגוף חשמל. הפנים ננעלות לי והבנות נתנו לי מסטיק שבכלל העיף לי את המוח . והבנות די שמרו עלי.. שנרגחרי כמה שעות שאקסטזי התנקה קצת מהגוף יצאנו מהמועדון ונסעתי הביתה. בדיוק השותפים יצאו.היה בוקר והם יצאו לעבודה. יופי.. להתאפס ולישון.. . ונשארתי לבד.. על הספה.. פתאום מני נכנס.. בא מוקדם!
אני מנסה להסתיר את זה שאני גמורה.. אבל האישונים בעניים שלי מסגירים את מה שעשיתי .ענקיים. הוא עצבני.. אבל לא מראה לי.
דיברנו קצת. איך היה לו בחול. סיפר עסקה הצליחה, אבל לא יכול להכנס לפרטים.
התחבקנו.. התחלנו.. סקס.. מדהים..שוב ההרגשה הבטוחה בזרועות שלו, הוא חזר לשמור עלי.. עשינו אהבה.
ואז הכל השתנה... הוא סובב אותי על הבטן ובקש אנאלי.. אמרתי לא.. שזה לא כיף לי וכואב.. הוא לא קיבל את הלא.. באמת שלא הבנתי מה קורה. הרגשתי שכל הקרקע נשמטת מתחתי.
"היית ילדה רעה.. אני צריך להעניש אותך" ביד אחת תפס לי את שתי הידיים מעל הראש.. ביד השניה תופס לי את הפנים לתוך הכרית
, ונכנס לי בכוח מאחור. חוזר שוב ושוב " תגידי שאת אוהבת את זה.. זה עוד מעט זה נגמר" אני בוכה וצורחת לו שיפסיק.. אבל זה לא מעניין אותו, אני מרגישה איך אני נקרעת.. פיזית.. והלב נשבר.. האמון בבני האדם נשבר... כולי נשברתי. נקרעתי.
כשהוא סיים הוא פשוט קם והלך..קם התלבש ויצא מהבית בלי לומר מילה.
לא הבנתי מה קרה עכשיו.. זה אדם שאהבתי.. סמכתי עליו.. למה הוא? למה זה כל הזמן קורה לי? מה כבר עשיתי לא בסדר? זה אשמתי?
אחרי שהוא הלך ניגשתי לשירותים.. מדממת... מוציאה את מה שנשאר בתוכי.. נשכבת על המזרן שעל הרצפה .. תנוחת כדור.. ובוכה.. ומדממת..כאבים מטורפים בפי הטבעת.. ובלב. בגוף.. בהכל.
אחרי שעה שעתיים.. הבנתי שמשהו לא בסדר.. אספתי את כל הכוחות שבקושי נשארו לי והתחלתי לחשוב מה לעשות.
הבנתי שאני צריכה עזרה, אבל אין לי איך להתקשר.. אין לי יתרה בביג טוק. אין ברירה.. שיחות חינם.. משטרה. התקשרתי למשטרה.. "אני צריכה עזרה.. נאנסתי ואין לי איך להתקשר לאמא.. אתם יכולים לעזור לי."
המשטרה הגיעה, חקרו אותי. גם אמא הגיעה .. לקחה אותי לבית חולים. שם גילינו שכל המערכת קרועה.. ועם הזמן גילינו שגם בגלל סיבוכים מהמקרה גם לא אצליח להביא ילדים לעולם.
היה לי 2 אפשרויות.. לפתוח עליו תיק במשטרה.. ולחשוש לחיי או לשחרר אותו מהאשמה.. גם ככה הוא נעלם. החלטתי לעזוב את זה. עד היום אני מתחרטת..
בתקופה של אחרי המקרה.. גרתי אצל ההורים. מנסה להשתקם.. אבל לא הצלחתי..הכאב היה חזק מדי. הוא לקח לי את האמון, את הביטחון, את התקווה.
יום אחד שהבית היה ריק.. לקחתי את כל התרופות שמצאתי... זה היה הרבה..רציתי לסיים את הסיוט הזה שנקרא חיי..
אמא חשבה שלקחתי סמים, אפילו שאלה את אחי והוא אמר לה שלא .. אבל גססתי.. לאט לאט במשך 3 ימים.לא יצאתי מהחדר.
ביום השלישי ירדתי לשירותים.. וזהו.. קיבלתי מה שרציתי.. ככה היה לי נראה.. ראיתי את כל חיי רצים לפניי.. ממש לאט.. אבל גם ממש מהר. הזיה. וואלה, אם הייתי מתה באותו הרגע.. כל מה שראיתי היה נוראי.. אין שמחה,אין אושר, אין רגעי נחת... איכס.
מסתבר ששם התעוררתי והקאתי.. הכתם היה על הרצפה 4 שנים לאחר מכן.. לרופאים הייתי נס רפואי עם חור ענקי בכיבה..
אבל החלטתי.. כשאמות אמות עם חיוך.. באושר... בנחת.. נחכה ונראה...