ב' האהובה שלי הייתה עוד בארון כשהתחלנו לצאת. אני חושבת שלאורך כל מערכת היחסים שלנו עוד היו לה קשיים עם זה שהיא יוצאת עם אישה. לפעמים אחרי שהיינו שוכבות היא הייתה מרגישה אשמה, מאד מאד אשמה. אולי אפילו גועל מעצמה.
לא הצלחתי להבין את זה בזמנו, אולי הדחקתי את התחושות שלי עצמי שקישרו בין גועל לחרמנות. בזמן האחרון אני מרגישה את זה שוב.
לפני שנה יצאתי עם י' כמה חודשים. היא הייתה מבוגרת ממני בעשור אבל בכלל לא רצתה להיות אמא שלי, חבל מאד. לפעמים היא הגעילה אותי ומשכה אותי בו זמנית. היא התרגשה מהגוף שלי, מאיך שהוא זז. היא גם לא הייתה מאוד רגילה ללצאת עם נשים, אבל גם בחייאת, אני יודעת איך אני נראית וזזה, איך אפשר שלא להתחרמן מזה. משהו באישה מבוגרת שמתרגשת מהגוף הצעיר שלי מחרמן אותי נורא. זו תחושה חדשה, או יותר נכון תחושה ישנה שלמדתי לתת לה שם ולגיטימציה.
פעם אחת שכבנו והיא שאלה אם היא יכולה לעשות לי משהו ולא רציתי. אחר כך בלהט העניינים היא עשתה אותו ואני קפאתי לרגע, ואז הצלחתי להגיד לה להפסיק. אחרי עוד כמה זמן אמרתי לה שזה היה לי לא בסדר והיא ידעה והתנצלה. נפגשנו שוב אחרי שבוע, ובימים בין לבין הייתי נזכרת במה שקרה ונגעלת, אבל גם מתחרמנת מזה. המוח הרציונלי שלי יודע להגיד שהיה בי רצון לחקור גבולות וגם לפרוץ אותם, אבל זה היה צריך להיות בהסכמה, ובגלל זה התחושות המעורבות. אבל עדיין, התחושה הזאת של גועל היא תחושה כל כך חזקה, מאיפה היא מגיעה? גועל וחרמנות, זה נורא מבלבל. אני זוכרת סימנים של התחושות האלה עוד מגיל 8, אפילו 7. תכלס תמיד הרגשתי לעצמי כמו פאקינג סוטה.
נראה לי שלא סתם כשאני נכנסת למערכת יחסים עם אישה שאני אוהבת אני מאבדת כל חשק מיני. אם אני כזאת סוטה איך אני מסוגלת להביא את המיניות שלי, שמרגישה כמו דבר מטמא, ולכלך איתה את מי שאני אוהבת? דברים מעניינים.
בכל מקרה עכשיו הגוף שלי ער וחרמן ועולה לי קיא בגרון. מעניין מה עוד אגלה על התחושות האלה.