בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני שנה. 23 בדצמבר 2022 בשעה 22:05

לא יודעת למה זה ככ מציק ומעציב אותי, הרי בקושי היה, אבל כל מה שקשור בפרידות מעורר בי חלחלה וחרדה ועצב עמוק

המחשבה על להיפרד מטרידה אותי בצורה עמוקה

מוות קטן

מוותים קטנים כל הזמן

זה גורם לי לפחד להתקרב ברמות קשות

אני מרגישה שיש פה משהו מרכיב עיקרי במה שמעסיק אותי עכשיו באמנות שלי שזה סופר מעניין

האמנות שלי והפסיכולוגיה שלי מתערבבים זה בזה בזמן האחרון וזה מבלבל אותי, אני לא מבינה אם אני עושה אמנות או מנסה לרפא את עצמי, להבין את עצמי פסיכולוגית

אם אחד הוא תירוץ לשני

אולי גם להיפך 

האוטוקורקט תיקן לי את להיפך ל להיפרד

בכל מקרה אני מרגישה באיזשהו ניתוק מסוים עכשיו, כאילו בכיתי כל כך הרבה השבוע מכל כך הרבה סיבות שעכשיו אין לי עוד מקום להכיל עצב על כל מה שהייתי עצובה עליו השבוע 

קצת בא לי להיכנס לאמוק יצירה עד הבוקר, נראה אם זה יקרה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י