טוב התעייפתי
מאז שחזרתי הביתה נראה לי הייתי נוןסטופ בטלפון
שוכבת במיטה וכואב לי
ועכשיו התעייפתי ונפלה קצת עצבות
כרגיל רצון למישהי שתתעניין בי ותשאל לשלומי
אבל כנראה שהיום זה חריף יותר
חוששת מהימים הקרובים
מחר עובדת שזה בקטנה
נראה לי שגם לא אלך ללימודים
אבל ברביעי עובדת וזה דורש את הגב המתפקד שלי
הרבה מהזמן אני מסתכלת מהצד על מה שאני כותבת בבלוג ותוהה אם אני נראית פתטית
זה לא חוכמה כי זאת מחשבה שמעסיקה אותי הרבה, האם אני פתטית
או מתבכיינת, או דרמטית, או יותר מדי
אבל נראה לי שזה ממש המקום שלי
הבלוג הזה
להיות בו כל דבר שארצה להיות
ואם זה אומר לכתוב כל יום על זה שאני בודדה וכמהה לאהבה אז זה מה שיקרה
כמה מעייף זה שאני המבקרת הכי גדולה של עצמי
באמת נראה לי ש5 אנשים שונים פנו אלי בצ'ט והחמיאו לי היום על איך שאני כותבת, על הכנות, על הרגישות, על הפגיעות
ועדיין קשה לי לראות את הטוב שבי
איזה כואב זה
(מנסה לזכור שזאת גם העייפות
והכאבים
והימים המציפים
שמדברים ומורידים אותי.
רוך. רוך לכל.)
