שדה פרחים

אני לא קולטת כמה לא מובן מאליו זה להיכנס לבית בירושלים ושיהיה חמים ונעים

רק לפני שנייה גרתי בדירה פיצית וקפואה עם שותף בלתי ועוד שותפה רוח רפאים

ועכשיו כל מי שנכנס לדירה שלנו אומר כמה היא מדהימה

ואני מרגישה כזאת גאווה על שמצאתי אותה

אחרי יותר מ20 דירות שראיתי

ושמצאתי את השותפות שלי שאני כל כך אוהבת

זה מרגש אותי בצורה עמוקה

וגם מעציב אותי כי אני רואה כמה עדיין קשה לי להפוך את החדר שלי למקום שנעים לי להיות בו

ואני רואה כמה אני מלאת חרדה שזה יגמר, שלא יהיה לנו טוב יותר ביחד, שמישהי תעזוב או שבעלי הדירה יחליטו לחזור אליה ואנחנו נצטרך לצאת

אני רואה כמה אני פוחדת להרגיש באמת בבית בדירה הזאת

כמה מפחיד לשים את הלב שלי במקום אחד שעלול להיעלם

כמו הלב שלי ששמתי בבית ההוא ברמת גן שקראנו לו שלנו

ובידיים של האישה שקראתי לה שלי

והכל נשמט ואני נשמטתי גם

עניין הבית תמיד היה דבר

עוד בגיל 18 שהפסיכולוגית שלי דיברה על התיק הזה שלי, שאני לוקחת איתי לכל מקום ויש בו את כל מה שאני צריכה בעולם, ואני יכולה בכל רגע נתון לקום וללכת, ובאמת הייתי צריכה לעשות את זה הרבה, עם המעברים בין ההורים, עם בנות הזוג שהיו לי

ואיזה דבר זה בשנה וחצי האחרונות, שיצאתי מהבית של ההורים, ועזבתי את הבית שלנו, ולראשונה בחיי אני מתעמתת עם השאלה איך אני עושה בית לעצמי

איך אני עושה לעצמי בית

אני מרגיש שאני יכול רק לשאול את השאלה ולחכות שהתשובות יגיעו

אין ספק שהנסיבות כרגע הם מאד לטובתי, וזה נסיבות שאני יצרתי, אני מצאתי את הדירה הזאת, אני משכתי אלי את השותפות האלה שאנחנו כל כך אוהבות ובתקופת ירח דבש מתוקה, אני לא הסכמתי להתפשר על מה שלא הסכמתי להתפשר עליו. וגם יש לנו פאקינג הסקה, באמת אין לתאר כמה זה לא מובן מאליו, אני כבר שוכחת כמה קפאתי למוות בחורף האפור הקודם, כמה ישבתי לבד בחדר שלי, בודדה, בלי המסוגלות להושיט יד מתוך האפור והבדידות שהייתי בהן ולבקש חברה. עכשיו המצב אחר.

אנחנו שלושתנו נשארות היום בדירה, זה סופש ראשון שאנחנו עושות ביחד, ואנחנו מבשלות ארוחה והזמנו כמה אנשים וזה מרגש. זה בעצם הפעם הראשונה שאני מארחת אנשים ככה לארוחה מאז רמת גן. בדירה הקודמת לא היה מקום לזה וגם לא היה לי מקום בלב להכניס אנשים לבית שלי, והנה עכשיו עשינו קניות וקנינו סלמון ויין ואני אכין סנגריה ויהיה עוד מלא אוכל אבל אני סנטימנטלית לסלמון וליין שהם תמיד היו סמלים עבורי להשקעה באוכל ולתחושה חמימה כזאת ביתית.