בחורה סטרייטית שהכרתי במסיבה לפני שבוע והתחברנו, אנחנו מתכתבות בקטע חברי, והיא כתבה לי "אני מרגישה צורך לשאול, באיזה לשון פנייה לפנות?".
משהו הרגיש לה לא מדויק בכל פעם שפנתה אלי בלשון ממוגדרת.
זה ריגש אותי נורא. אף פעם לא קרה לי.
לפני שנה, קצת אחרי שהתחלתי לבקש מאנשים לפנות אלי במעורבת, יצאתי עם מישהי, ובפעם הראשונה ששכבנו אחרי שזיינתי לה את החיים, היא אמרה שהיא קולטת שהיא פונה אלי רק באת כבר כמה זמן, אבל שמבחינתה זה לא משנה כי היא רואה אותי כגם וגם. זה ריגש אותי עד דמעות.
כל הסיפור הזה לא מובן לי בשיט. זה מפלפ אותי לנסות להבין. אני משתדלת לא לצלול בזה לעומק, שזה דבר מעניין כשזה מגיע ממני, כי אין יותר מדי דברים כאלה בחיים שלי, אני מלכת הלצלול לעומק. במחלקת הדברים שאני משתדלת לא לגעת בהם, עולה לי רק העניין המגדרי ורגשות של גילוי עריות לבני המשפחה שלי. בכל מקרה, גם אם אני לא צוללת שם לעומק התחושות, בגלל שזה כל כך רגשי לי, יש עדיין פעמים שאני מתרגשת נורא מדברים קטנים שמרגישים טוב. כמו השבוע כשיצאתי למסיבות והרגשתי מאד נשית וסקסית, ופתאום היה לי נעים בגוף הנשי שלי. או כמו פעמים שאני מרגיש כמו בן חתיך רצח, עם אנרגיה גברית פלרטטנית. או פעמים שאני מרגישה אנדרוגנית ולא פה ולא שם וזה מדויק ונעים לי.
אני מרגישה שעם הבחורה הנכונה שאיתה ארגיש בנוח, יהיה נורא מעניין ומרגש ומלהיב לחקור את העניין המגדרי במיניות ובבדסמ. אני יודעת שזה גם יגיע. המחשבה על זה מרגשת אותי.