בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני שנה. 28 באפריל 2023 בשעה 20:36

כשממבט אחד מקצה החדר אחי יודע שהוא צריך לקום ומה הוא צריך לעשות

זה מצחיק אותי

ומשמח

תמיד הרגשתי קצת אשמה על זה, מן הסתם יש שם גם הרבה התנהלות לא מודעות מצד שנינו, אבל היום הרגשתי שגם לו זה נעים, טבעי, להיות מובל

משהו בדינמיקה הזאת טבעי לי מאד

אני מזהה את עצמי מול גברים מסוימים ככה

כמו החבר המתוק במסיבה

היה לי מאד טבעי שהוא ילך אחרי, ללטף אותו מדי פעם ולהנכיח את הדינמיקה, לתת לו לעשות לי דברים נעימים, להוביל את הידיים שלו, להגיד לו בדיוק מה אני רוצה

היה בזה משהו נעים, שבעיקר הרצון שלי משנה

 

שנים התרעמתי על זה שקראו לי מוסוליני בתור ילדה

חשבתי שזה דפוק לקרוא ככה לפעוטה

היום חשבתי על זה שאולי הם זיהו משהו

למרות שאני הרבה יותר רכה ממוסוליני

ויפה

וכאילו... לא אחראית על שעבוד ורצח המוני...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י