בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני שנה. 28 במאי 2023 בשעה 19:57

הבטן שלי כאבה היום בקטע קשה

חשבתי שזה שילוב של גבינות בשבועות ומנה חמה שאכלתי אתמול

אבל כנראה זה גם קשור לסטרס

הנה עכשיו היא שוב התחילה לכאוב

ניסיתי לאכול ירקות כדי לזרז קקי

קניתי שזיפים מיובשים

נראה מה יהיה

תוהה מה הבקשה של הגוף שלי

לנשום? לנוח? מרגישה שאני באמת לא נושמת מספיק בימים אלו

 

מחפשת דברים שינחמו אותי

מילים

אנשים

מבטים

מחפשת

 

לפני כמה ימים הייתה לי תחושהמחשבה

שכל מה שאני מחפשת בחוץ זמין לי בפנים

והרגשתי את זה בצורה עמוקה לרגע קצר וזה הרגיש מאד נכון

לא ידעתי להסביר למה זה נכון אבל ידעתי שזה נכון

התחושה הייתה לרגע וחלפה ונשארתי עם ההד שלה

קצת המומה עם ההד שלה

לא יודעת מה לעשות עם התחושה הזאת

 

הימים האלו מזמנים הרבה מפגשים

הרבה אנשים ששמים את הלב שלהם מולנו ומאפשרים לנו להביט, לגעת, ללטף

שמלטפים את הלב שלנו

זה מרגש מאד מאד מאד

ואחר כך מפגשים, להגיד לנשמות היפות שראיתי אותם, ומה ראיתי

מרגישה שיש לי מה לתת שם, בימים האלו, אני יכולה להחזיק עבור הצד השני, את הקשיים, את היופי, את ההתרגשות, את האבדון

אני לא יודעת מאיפה זה מגיע אבל מרגישה שיש לי מרחב

ואולי יש לי יכולת לשהות ולא לפחד

(יש מישהי שראיתי אותה אבודה מאד אחרי ההגשה

ובאתי ואמרתי שאני רואה אותה, ורואה מה היא ניסתה לעשות, היא חשפה את עצמה מאד

והיא שמחה על זה ואמרנו שנשב לדבר מחר

אמרתי שהיו לי כל מיני מחשבות

לפתע אני קצת פוחדת שאני צריכה שיהיה לי משהו חכם להגיד

אני שוכחת שעצם הלחלוק את המחשבות והתחושות שלי, יש בזה מעשה כל כך נדיב, אנשים לא מצפים ממני לשמוע את הדבר הכי חכם או הכי מועיל, אי אפשר לדעת באיזה אופן דברים פוגשים אדם אחר, אלוהים יודעת כמה שהדברים הכי קטנים ואיזוטרים שאנשים אמרו לי לפני שנים נשארו איתי עד היום)

 

אני רואה את הנטייה שלי ללכת לתסביך המושיעה, ומשתדלת שלא להגיע לשם

להאמין שיש לי את הניסיון ואת החוויה שלי, ורצון כן לעזור ולחלוק ממה שיש לי, אבל גם לדעת שלכל אחת יש את האחריות על חייה וכל אחת חווה בדרכה שלה והולכת במסע שלה. ואני לא יודעת מה נכון לצד השני. אני יכולה רק להאמין שלהביא את עצמי עושה טוב. זה חצי הדרך של להיפגש.

 

האמת אני מבינה קצת משהו. להביא את עצמי זה חצי הדרך מלהיפגש. אחת המורות אמרה היום על איזו הגשה, שיש גבול לאחריות שאת יכולה לקחת על הקהל. זה נכון. אני יכולה ליצור הזמנה, ליצור את המרחב, להביא את עצמי הכי טוב שאני יכולה. משם והלאה זה לא עלי יותר. יש בזה משהו משחרר.

מחשבות על מפגש.

טוב אני לא יכולה יותר לכתוב מילים. משחררת.

God Less​(אחרת) - ניסחת את זה כל כך מושלם. ❤️
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י