שוב אחת הסיבות המשמעותיות שלי לפרסם סיפורים היא כדי שמישהי מסוימת תקרא. היא קוראת ועושה לב. אני לא יודעת אם זה לב של חברות או לב של אני נפעמת ממך תכף ומיד אני מתאהבת בך. אני אפילו לא יודעת אם אני מרגישה אליה ככה, בינתיים זה בעיקר התרגשות שלא קיבלה הרבה אחיזות במציאות. אולי היא תבוא לחזרה שלי שבוע הבא, רוצה שתראה אותי מופיעה ותתאהב בי, כמו שאני ראיתי אותה מופיעה והתאהבתי לרגע. אני עסוקה במחשבות על איך אהנדס רגע שבו אומר לה שאני מתרגשת ממנה מעבר לאפלטוני. יודעת גם שאני לא צריכה להנדס שום דבר ואם דברים יקרו הם יקרו. בכל מקרה זה נעים, הלבבות שלה. איך שהיא אומרת את השם שלי. נו את מוקסמת ממני כבר? נו את מוקסמת ממני?
נ.ב לא נראה לי שאני מגזימה כשאני אומרת שהיא אחת הנשים הכי יפות שראיתי. עוד אנשים חושבים ככה? חייב. נפעמתי ממנה מהרגע הראשון שראיתי אותה בלימודים. נשבעת שאני אובייקטיבית ככל הניתן. אולי לא. נשבעת שזה יופי שגם מקרין מבפנים וזה מה שהופך אותו לכל כך מהפנט. טוב תירגעי.