אני מרגיש שאני בקושי כותב פה בימים אלו וזה מוזר לי
בטח שלא כמו שכתבתי לפני
אין זמן אין כוח אין פניות אין מוח שחושב ומנסח
התחלתי את היום מפוצצת אנרגיות לא ידעתי מה לעשות עם עצמי
עשיתי הכל כדי להתיש ולרוקן את עצמי
באמת לא נתתי לרגע מאז 2 ועד עכשיו
הרגשתי ככ לחוצה
קל להרגיש ככה כשאנשים לא לוקחים דברים באותה רצינות שאני לוקחת
זה תמיד ככה
ואז אני מרגישה לחוצה
אולי לפעמים אני יכולה לשחרר את הרגל מהגז
אבל באמת יש דברים שלא קורים אם אני לא גורמת להם לקרות
אם לא קורים באופן הכי טוב
לא יודעת
אין לי כוח להתעסק בזה
אני לא חושבת שזאת הסיבה היחידה שאני מרגישה ככה
הסתכלתי היום עם הסרטון מהמופע הראשון סופסוף
היה יפה
היה יפה מאד
נמנעתי מזה עד עכשיו
לא יודעת
אני מרגישה אפאתית
שחוקה
צריכה שמישהו יראה אותי בכמה שאני מותשת
בכמה שאני עושה ככ הרבה בשביל אנשים אחרים
בכמה שאכפת לי
למה אכפת לי כל כך
הגעתי למצב שלא אכפת לי מכלום
לא מבינה בשביל מה להופיע
אני יודעת שמחר אולי ארגיש אחרת
אבל היום צפיתי בעבודות ולא הבנתי למה אנחנו עושים את זה
למה כל המאמץ המטורף הזה
למרות שבסוף אני יודעת שאני מאמינה באמנות
זה פשוט סיטואציה כל כך לא שפויה
וגם אני כרגיל לקחתי הרבה יותר מדי על עצמי היום
נראה לי שרציתי להימנע מלהרגיש דברים מסוימים
ועכשיו אני באמת מרוקנת
קצת אבודה
בא לי לעשן ובא לי לשתות את הבריזר שנשאר בבית
אני גאה בעצמי מאד שלא עישנתי כל הזמן הזה
ונראה לי שאני אתאפק עם לשתות כי אני יודעת שזה יגרום לי לקום עייפה יותר ומחר אני שוב מופיעה
שוב מחר בבוקר פסיכולוגית
אולי היא תראה אותי
צריכה מקום בטוח להתפרק בו
רוצה לפשוט את הדמויות שעטיתי היום