יש לי צורך לשלוח לכמה חברים לשאול אם הייתי שיכורה חמודה אתמול
השתכרתי ברמות קשות
לא הפסקתי לצחוק ולהתנדנד
די בטוחה שאני עומד לגלות אלף מאתיים כחולים על הגוף
היה לי באמת ככ כיף
חוץ מרגעים שהייתי בחרדה שאני מעיקה ומבאסת והיו לא מעט כאלה
או מביכה
אבל גם היה לי כל כך כיף
מה שכן לא קלטתי כמה אני משתכרת והגעתי למצב שהייתי צריכה לעשות תפקיד בשני מופעים וזה היה מאד קשה
מאד פחדתי לפשל
אבל הלכתי ושאלתי אח"כ כמה אנשים אם תפקדתי בסדר והרגיעו אותי
נראה לי שהרבה אנשים היו מבסוטים עלי וממני אתמול
שהצחקתי אנשים
לא מבינה איך אני ערה עכשיו שוב למה המוח שלי לא נותן לי לישוןןןן
וגם
כל הזמן באו אלי ואמרו לי כמה מה שעשיתי היה יפה ומרגש
הבנתי שלא השארתי את זה לעצמי כאופציה בראש, שאנשים אהבו ונהנו ושמחו בזה
מישהי מההנהלה אמרה שזה היה מדהים והיא שמעה מלא אנשים מדברים על זה דברים טובים
אולי זה גם חלק מהעניין והקושי שלי, אני לא יודעת להכיל את המחמאות והטוב שבא לכיווני
באמת לא השארתי את זה כאפשרות בראש שלי, שהיה מופע טוב, הייתי כל כך עמוק בלופ הקשה שלי וזה הדבר היחיד ששינה לי
המחמאות לא משנות את זה שהיה לי קשה, באיזה מקום אני גם שומרת על החוויה הזאת, אני לא רוצה שיזיזו אותה ממני, היה לי קשה וזהו זה, תעזבו אותי, אל תקנו ממני את החוויה שלי
אבל זה מעניין שיש פרספקטיבה אחרת על הדבר הזה
אמרתי לזאת מההנהלה שהרגשתי שאני עושה לקהל שלי משהו קשה
והיא אמרה, אבל הקהל שלך לא הרגיש ככה
הייתי ככ מנותקת
אני צריך להסתכל על הסרטון
חושב שיכולתי להשתכר ככה אתמול כי אני באיזה טראסט
ואני בודק את גבולות הטראסט הזה
כמה אני יכול להשאיר בידי אלוהים
בהתחלה חשבתי שאני בוחנת אותו, אבל עכשיו בעודי כותבת קלטתי שאני בוחנת אותי, כמה אני יכולה להתמסר, כמה אני יכולה לבטוח בו, בזה שהכל מסתדר, שהכל יש לי כבר
חושבת על הספר שלי שמלווה אותי שהוא כותב שם על ישו, שלא עלה בדעתו לרגע שאלוהים לא איתו, שהניסים לא יקרו, היה לו ברור
טוב אנסה שוב לישון
לפחות לא מתפוצץ לי הראש
הוא רק מסתחרר עדיין
אני בעצם בטח עדיין עם אלכוהול בדם