שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני 11 חודשים. 28 ביוני 2023 בשעה 18:50

הלוואי שהייתי יכולה לאהוב את אמא שלי כמו שמגיע לי לאהוב אותה

הלוואי שהייתי יכולה לאהוב כמו שאני מסוגלת

 

שלשום עמדתי, מצד אחד אבא חיבק וליטף, מצד שני אמא ליטפה וחיבקה

אני באמת באמת לא יודעת מתי הייתה הפעם האחרונה שזה קרה

לפני מעל עשור

 

כבר לא מרגישה תלושת משפחה

מרגיש כמו זיכרון של זיכרון

 

עכשיו יש אותי בחדר מאד מבולגן ומאובק

אין הרבה יותר מזה

 

אני יכולה לדעת מי אני אם אין לי שורשים?

אני לא יודעת

עכשיו הלב קצת עצוב


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י