כתבה שההודעה מאד מתוקה ושהיא מעריכה את הכנות, ומוחמאת, אבל שהיא רואה את הקשר בינינו חברי ולא רומנטי.
אני גם מעריכה את הכנות שלה.
הלב שלי דפק על מאתיים כשקראתי. זה היה בלתי נסבל.
ועכשיו השתחרר ממני בכי ועצבות. נראה לי שאני כותבת על זה כדי לא להרגיש את הרגש הקשה.
אני מתגעגעת, מתגעגעת ללהתרגש, לאהוב, להרגיש אהובה. בטוחה בזרועות של מישהי. להרגיש בית.
אני עייפה מלבודד את עצמי, להרחיק את עצמי מהעולם. להימנע מקרבה. להימנע מלהראות לאנשים אותי, את הלב שלי, שכל כך חבול כבר, כל כך חבול.
אני עייפה.
בא לי קרוב. בא לי לחייך ולהתרגש. שיהיה לי אכפת. בא לי אדמה ואש ומים ורוח ביחד. בא לי ביחד.
בא לי להרגיש שמגיע לי ביחד. שמגיע לי ביחד. שמגיעה לי אהבה. שמגיעה לי אהבה כזאת גדולה שתשטוף ותכיל ותלטף אותי. שמגיע לי לאהוב. שיש לי כל כך הרבה לתת ומגיע לי לתת את זה. אלוהים, בא לי להרגיש כל כך ראויה לכל אלה.
כואב לי.