ואין לי אהבה בינתיים
--
אני עייפה מאד
הגוף כבד והבטן שהשם ישמור אותה מה מתחולל שם, וכפועל יוצא בחור החמוד שלי
אך
אט אט מחלחלת תחושה של חופש
סיימתי את שנת הלימודים
כן, אני בעבודה עכשיו
וגם מחר
וגם יהיו עוד 5 ימים של עבודה עד שאטוס
אבל אט אט מחלחלת התחושה
שאין מקום שאני צריכה להגיע אליו
יש אפשרות לנוח
אני לא בטוחה איך המנוחה הזאת תקרה
אבל אני מרגישה שיש מרחב חיצוני עבורה
ואט אט נוצר גם מרחב פנימי
--
מתוך העייפות הגדולה עולה בי הצורך באהבה
בהתרפקות הדדית
כששמתי ראש על השולחן המשרדי וניסיתי להירדם, ומחשבות טרדו אותי, חשבתי שאולי אני עוד לא מוכנה למצוא את ה-שותפה לדרך שלי, את ה-אהבה הגדולה
יש תחושה שאין לי מקום בלב עדיין, הוא מתחיל להיווצר, אבל אולי אני לא מוכנה למשהו שיטלטל את החיים שלי עכשיו
החיים שלי מטולטלים לבד
אני עסוקה בלטפל בעצמי
מצד שני אני יודעת שזה גם מנגנון הגנה שבא לשמור עלי מלהיות בקרבה
אבל זה באמת מרגיש מפחיד, ושאין לי הרבה מקום עכשיו
מצד שלישי, כשאהבה תדפוק על הדלת מי שואל אותי בכלל
אולי זו כן תהיה בחירה שלי אם לענות לה או לא
מצד רביעי אולי אני אהיה כל כך עמוק בממד שלא אשמע את הדפיקה
מצד חמישי זה חמוד מצידי לחשוב שיש לי כל כך הרבה שליטה על כל זה, על מתי אהבה תדפוק, על אם אשמע, איך אענה
אולי כן יש לי השפעה, אבל לא נראה לי ששליטה כמו שאני חושבת
בכל מקרה, גם אם לא מוכנה לאהבת חיי עכשיו
אני עדיין חשה רצון בקרבה, בביחד, במגע
גם מתוך הפגת הבדידות
גם מתוך רצון לנוע בעולם הזה ביחד, ולא רק לבד