אני אוהבת קטן. תמיד אהבתי. ציצי קטן ועומד. גם שלי היה פעם ככה, לא רחוק אחורה אבל גם עברו יובלות מאז. לא יודעת להסביר מה אני אוהבת, זה פשוט יפה בעיניי. שאני יכולה להכניס את כולו לפה. לבנות אותו אלי. אולי יש בזה אקט רכושני.
ציצים גדולים הפחידו אותי פעם, לא ידעתי מה לעשות איתם. אני משערת שגם היום הם מפחידים אותי במידת מה, אבל אני יותר מבינה שאין צורך לפחד, אלא להסתקרן, לנשום, להיות נוכחת.
יש בי צורך סדיסטי שיוצא מול נשים מסוימות, כמו מ', שעכשיו התחלתי לכתוב סיפור בהשראתה. מ' עם הציצי הקטן והעמידה הזקופה והירכיים העבות והבטן השטוחה. וההיפסטריות, הסקס אפיל הנוטף ממנה כמו דבש. בא לי ללקק את כולה. בא לי להוריד אותה לרצפה. בא לי שתגרגר ליד כפות הרגליים שלי ולזיין אותה עם כף הרגל. הצורך הסדיסטי המסוים שיוצא מול נשים מסוימות.
מעולם לא השפטתי אישה שכזו. אולי את ט'? אני לא בטוחה. אבל כמעט אף פעם לא הרגשתי שהכוח נמצא אצלה ואני לוקחת אותו, היא תמיד הרגישה קטנה לידי, מהרגע שקיטלגתי אותה כמטומטמת. היא הפסיקה להיראות בעיניי מטומטמת ככה, אבל היא כל כך נמשכה אלי, זה לא היה משנה כמה אני נמשכתי אליה, כמה היא הייתה האישה הכי יפה בעולם בעיניי באותם זמנים, כמה היא האישה שהכי נמשכתי אליה מימיי. הכוח היה אצלי מההתחלה.
עם מ', אני רוצה לקחת אותו. המשחק הזה מוצא חן בעיניי. אני מרגישה תחתיה, אבל לרגעים המשחק הזה מרגיש לי מעושה. לא אמיתי. לא מעניין. אני רוצה אז אני אקח.
כמובן שכל זה בפנטזיה שלי, היא "סטרייטית" ויש לה בן זוג שנראה לי בלתי נסבל. ובעיקר לא יודע ליין אותה. לפעמים אני תוהה אם היא נמשכת אלי, לפעמים אני תופסת אותה בוהה בי. לפני חודש ומשהו הייתה לנו חזרה ואני והיא היינו מצוותות יחד בפעולה אינטימית, ראיתי איך היא מרגישה לא בנוח אט אט עד שהיא הפסיקה. מאז תפסתי ממנה מרחק. אה גם מאז שהיינו במסיבת אפטר ומ' אכלה מלון בצורה חושנית והסתכלתי עליה, ול' אמרה לי, לדעתי בקול רם מדי - בואנה יא שובבה. חברה משותפת סיפרה לה לפני כן שהסיבה היחידה שהלכתי לראות את אחד המופעים היא בגלל שמ' שם והיא פאקינג לוהטת. בקיצור, נכנס לי סרט לראש שמ' שמעה את תחלופת הדברים הזו, ומאז היא מרוחקת ממני, ואני פשוט תפסתי מרחק. לא ניסיתי בכלל להתקרב שוב. לא היה בי את זה. אין בי את זה. אין לי כוח.
בשבוע האחרון ניסיתי קצת להתקרב, לשם החברות, לשם כך שתהיה אווירה נחמדה במסדרון. היה בסדר. היו אפילו כמה רגעים נחמדים. כל ההתעסקות הזאת בה, איזה מעייף. אבל היא באמת אחת הנשים הכי סקסיות. כשאני מדברת איתה זה יורד ואני מבינה שחלק מהסקסיות זה הסיפור, האשליה.
אז עכשיו אני כותבת סיפור בהשראתה, אפילו שהוא כבר לא כל כך היא. לעיתים כן.
מ' אמרה לנ' במסיבת סיום, נו אז עכשיו אתם באים אחת לשני בוידויים? היא כזאת חרמנית. אני הייתי במצב רוח קצת וידויי, או לפחות מגלה אהבה. רציתי לבוא לכל מיני אנשים ולהגיד להם דברים יפים. והשאלה הזאת גרמה לי לרצות להתוודות בפניה. מה זה להתוודות, כאילו שהיא לא יודעת שאני נמשכת אליה. כאילו היא לא יודעת שכל הצפר נמשך אליה. היא אפילו אמרה לי על כמה אנשים שהיא שמה לב, זה היה בנונשלנטיות, על המחשוף שלה באחד המופעים, על החצאית הקצרה. זה מופע שגם הלכתי לראות 50% בגללה. הוא היה מופע טוב אז ה50% הנותרים הוא בשבילו. למופע לפני חודש, למשל, הלכתי לראות 95% בגללה. זה היה מופע לא טוב.
בכל אופן. אני ממש לא אגיד לה שאני נמשכת אליה. שוב שכחתי שיש לה בן זוג. בכל מקרה אני לא ערוכה לעוד דחייה. אין לי סבלנות לזה או מקום להכיל. והיא הולכת להמשיך ללמוד איתי, אין מצב שאסכים לשאת את זה במסדרונות. גם אני פוחדת שהיא תצחק עלי עם שאר החברות הבנות שאיתה בכיתה שגם אליהן אני נמשכת.
הרבה סרטים חולפים לי בראש. לפחות אני אכתוב עליהם ספר יפה.