בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני שנה. 8 באוגוסט 2023 בשעה 16:16

איזה רעיל זה לייצר אווירה של פחד בבית

עכשיו אני בטוחה שהיא עושה לי שתיקה

אני בחדר נמנעת ממנה

זה רעיל ברמות, בית שבו מתעלמים ממך, עוברים על ידך ולא מסתכלים לך בעיניים

ככה גדלתי

נע בין התפרצויות זעם, שמחה לא מידתית, הפיכתי לשותפת סוד, והתעלמות

זה בדיוק ההפך משקט

זה ההפך המוחלט משקט

מקודם היא יצאה מהבית וחשבתי, ואי, שקט, זה כל מה שאני רוצה בעצם

גם אצלה וגם אצל אבא שלי, כל מה שאני מייחלת לו זה שקט, אין לי שום נחת

השקט הזה נוצר רק כשאני לבד, לא איתם. עם אח שלי גם יש לי שקט. זה לא ברור כשמש איך בחרתי בטקטיקה של התבודדות? האנשים הראשונים בחיי היו לא בטוחים.

ההתעלמות הזאת היא לא שקט, היא רועשת כל כך, היא מלאת מתח ופחד, וזעם דק שנמצא באוויר

גילמתי את הדבר הזה בעבודת סוף שנה שלי, את תנועת השפתיים השקטה שאני יודעת לזהות כשקט שבין הסערות. מעניין אם היא זיהתה אותה.

 

 

זה לא הזוי? איך זה שאני רואה את הדברים האלה והאנשים שגידלו אותי לא? זה גורם לי להרגיש כמו משוגעת לפעמים. אני מנסה חזק לזכור שלשים גבולות או להימנע מהמרחבים האלה זה לא אלימות מהצד שלי. זה שמירה על עצמי. זה לשים אותי בראש.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י