שאלתי אותה אם היא רוצה להיפגש ואני מתה שתגיד לי לא
היה לי ממש קשה לשאול אותה
לא מפחד מדחייה, מפחד שזאת טעות שאני לא קשובה לאינטואיציה שלי
אבל עדיין יש בי חלק סקרן וקשה לו להישאר שקט, אני מכירה אותו
מה זה פגישה אחת לבדוק
שמה לב שהפחד הוא שלא אצליח להציב גבולות במידת הצורך
שזה נשמע רע, להיפגש עם מישהי שאני פוחדת שלא אצליח להציב מולה גבולות?
אבל אני לא יודעת כמה זה קשור אליה וכמה זה קשור אלי
בא לי שהיא תפסיק לדבר על האקסית שלה
מעניין אם זה משהו שאפשר לבקש בנעימות
הייתה לי מחשבה על דמות האישה הזאת שמעסיקה אותי מילדות
הפתיינית וההרסנית, ששואבת אותי למערבולת של חושניות והרס
ואיך בשנתיים האחרונות התחלתי להביא את זה למציאות, הנשים שיצאתי איתן, כאילו לא יכולתי להשאיר את זה יותר בראש, הייתי צריכה להוציא את זה ולהתמודד עם בחומר
זה באמת מוזר לי, מה נהיה עכשיו גבוה בסדר עדיפויות
ביטחון, להרגיש בטוחה
ולא להתאהב עד סחרור, לא הריגושים
ברור שאני רוצה להתאהב ולהתרגש
אבל אני לא יכולה לוותר יותר על הביטחון
הממממ בחורה שיצאה לפני רגע מקשר ככ ארוך ועם שגרה פסיכית, כמה יש שם מקום בשבילי? מקום לגרום לי להרגיש בטוחה? אני לא יודעת.
עדיין יש בי חלק שרוצה שתגיד לי לא. אז למה הצעתי לעזאזל? לא מסוגלת לחזלש בעצמי משהו עם סיכוי לפוטנציאל