שדה פרחים

לא רוצה לעשות רציונליזציה לתחושות שלי

אבל הכל מחמיר

זה הפך לפיזי ממש כמעט סחרחורת

חרדה כזאת מבחורה כבר מזמן לא הייתה לי

כאילו כל העניין הזה של להזדקק עלה אל פני השטח בשנה האחרונה והחרדה שמתלווה לזה היא כאילו וואו וואו חרדה קיומית

היא אמרה לי להגיד לה אם אני צריכה מקום לברוח אליו מלהיות אצל אמא שלי

אמרתי תודה

מה אני אמורה לעשות עם זה

בא לי שתגיד שהיא רוצה לפגוש אותי

בא לי להיות מסוגלת לתקשר את מה שאני מרגישה

אני לא מסוגלת כלום וזה הפך כבר לדבר שאני לא מבינה איך אני מרגישה

מרוב שזה גדל אני לא מבינה כלום

מרגישה משותקת מחרדה

אולי אם אני אוכל זה יעזור

אחי מזמין סושי

אני לא מצליחה לזוז מהחדר שלי

"החדר שלי" שמרגיש כמו מקום כל כך זר ומנוכר

כל הגוף שלי מכווץ ומוחזק ואני לא מצליחה לצאת מפה

ביקשתי שתקליט לי משהו חיבתי 

זה לא מאד עזר

טוב

גם זה יעבור