לפני שנה. 20 בנובמבר 2023 בשעה 17:04
לפחות זה קורה סופסוף
בוכה בוכה
זיהינו נטייה שלי להפוך את עצמי לעצובה יותר כשאני כבר עצובה
אתמול בוידיאו הייתי עצובה ואז מיד נכנסתי לחדשות לקרוא והיא אמרה לי תפסיקי תפסיקי
גם עכשיו
פגישה קשה עם הפסיכולוגית, ומאמי בשיחת עבודה, אז אני בחדשות
קראתי סיפור על אחת הילדות החטופות
בוכה ובוכה
אני לא מצליחה להרגיש חיבור רגשי לילדים החטופים, משהו מנותק שם ממש, לא יכולה לדמיין את זה
והנה עכשיו השתחרר צוהר וזה כואב ככ
כבר אני מרגישה שאני אוטמת אותו חזרה
קוראת בכלוב
עאלק חשבתי שאני אנקה היום
ממשיכה לשבת במיטה מאז שנגמרה הפגישה עם הפסיכו בזום
מחכה למאמי שנמצאת 11 אלף קילומטר רחוקה ממני שתחזור אלי
מרגישה רע שאני צריכה אותה עכשיו ולוקחת ממנה זמן עבודה
צריכה לסמוך עליה שהיא תשים גבולות איפה שנכון לה, נכון?
היא רוצה להיות כאן בשבילי, היא אוהבת אותי, ואני עצובה
עצובה עצובה
