שתפסה אותי אזעקה בדרכים. באתי לקחת את אחי מאמא לאבא ובדרך תפסה אותנו אזעקה, עצרתי את האוטו בצד. היינו ליד כניסה לישוב ורצנו להשתופף בבטונדה קטנה שהיה למאבטח, לא היה מקום לשכב על הרצפה אז ישבתי עם הראש בין הברכיים. אחי כיסה עלי. חמוד.
לא הספקתי לקחת את הטלפון וידעתי שד' שלי תדאג לי, אז כשדברים נרגעו אמרתי לאחי למצוא אותה באינסטגרם ולשלוח לה הודעה. כמו לפעול על אוטומט זה היה. שלא תדאג.
הבומים היו ממש חזקים, עדיין לא יצא לי לשמוע מהרחוב. מלחיץ. רק לא מזמן הייתה נפילה ישר בבית בישוב הזה.
ד' אמרה שהיא ידעה שאני ברכב בזמן אזעקה ולא עניתי לה והיא ניסתה לא לאבד את השיט שלי. אהבה שלי.
איזה ערב אינטנסיבי. לפני זה ביליתי שעה באוטו בבכי ובתסכול על תחושה שאין לי משפחה. אחר כך דיברתי עם אחי וסיפרתי לו מה אני מרגישה. ביקשתי שנתחבק כשנצא מהאוטו. בגלל האזעקה זה לא קרה, ואז כשכבר היינו בבית הוא בא אלי ואמר לא נתתי לך חיבוק, ונתן לי חיבוק ונשיקה. אמרתי לו שאני אוהבת אותו ומעריכה אותו ושמחה שיש לנו אחד את השני. הוא חמוד.