אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני 9 חודשים. 23 בנובמבר 2023 בשעה 12:12

מאד לבד פתאום

הדבר הזה הקטן מאמא שלי פשוט פער את הסדק

גרם לי לבכות

לא בכיתי בשירותים בלימודים אף פעם לדעתי

לא ככה בכאב הזה

מרגישה כמה בודדתי את עצמי עוד לפני כן מול בייבי ועכשיו הפטיש על הראש הזה של כמה אני לבד בתוך המשפחה שלי

והיא הלכה לישון ב3 אצלה, מתי היא תתעורר? 8 פה? אלוהים. לפחות אני אהיה עם אחי קצת. חוזרת לבית של אמא שלי למיטה שחתולה השתינה עליה, דירה שאיבדתי את המפתח אליה ואמא שלי לא רוצה לתת לי מפתח. אני מרגישה כל כך לבד בעולם. שאין אף אחד שיושיט אלי יד. שיהיה איתי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י