שדה פרחים

חוסר האמפתיה הזה שיש לי כלפיה כשהיא בחרדה עכשיו

זה כאילו תתגברי על זה ותגידי מה את מרגישה, ככה אני מרגישה

אני לא אוהבת את הצד הזה בי, אני מכירה אותו טוב, החסר סבלנות, אני מכירה אותו, הקושי לגייס אמפתיה

אני מניחה שהרבה מזה נועד להגן על תחושת פגיעות שאני חשה

רציתי שתרצי להיפגש, רציתי שתציעי את זה את, וכשלא עשית את זה נסגרתי ואני תוקפת

הגנה ותקיפה thats the way to go

רציתי שתרצי לבוא לטפל ולדאוג לי כשאני חולה ומרגישה חרא, לא הצעת את זה, זה המצב

היא התקשרה באמצע שכתבתי את הפוסט ודיברנו

היא הייתה בחרדה ואני נכנסתי למקום סגור ונסגר

היא שאלה בשלב מסוים אם אני רוצה לראות את הציצי שלה ואמרתי לא

אני אף פעם לא אומרת לא

אני חושבת שקצת רציתי להעניש אותה

היא הרגישה רע שאני חולה והיא מרגישה שאין לה מה לתת לי והיא רוצה להיות לבד

היא לא אמרה עד אותו רגע שהיא רוצה להיות לבד

אני מבואסת עליה ותכלס כן אני כועסת עליה

היא אמרה שזה טריגר בשבילה שצד אחד חושב שעשינו תוכניות והיא לא ואז כועסים או מתבאסים עליה

אני בעיקר מתבאסת שהיא לא אמרה על זה כלום אבל זה חלק מהטריגר, היא לא רוצה להצטרך להגיד שהיא לא רוצה להיפגש

לא יודעת

לא יודעת מה אני רוצה ממנה עכשיו

פשוט נפגעתי

אני חולה וחשבתי שהיא תבוא להיות איתי ונפגעתי

מותר לי להיפגע גם אם זה לא מרגיש ככה וגם אם זה גורם לה להרגיש אשמה

המנגנונים של שתינו מקשים עלי פשוט להיפגע ולעבור הלאה

ועכשיו פשוט בא לי להעניש אותה עד שארגיש שהיא סבלה מספיק ואני אחזור לעצמי

למרות שאני כבר יודעת

שאחר כך היא תהיה מרוחקת ונמנעת

פשוט כואב לי הראש

האף שלי נוזל

יש לי חום

אני גמורה

אין לי כוח

רוצה שהיא תרצה לראות אותי 24/7 ואם היא לא זה פוגע ברגשותיי

יאללה די ביי