שדה פרחים

קטע שפחות כותבת פה לאחרונה

גם הגיוני, אני בזוגיות, יש לי למי להפנות את כל המחשבות האיזוטריות שלי

ואני כותבת פה בעיקר עליה

בכל אופן

באתי עכשיו לכתוב עליה

המצחיקה שלחה לי הודעה אחרי הפסיכולוגית על כמה זוגיות זה קשה ואז מחקה ואמרתי לה שראיתי, היא אמרה שהכוונה לשלוח לחבר. אופס.

דיברנו כדי שהיא תרגיע אותי שלא עשיתי משהו לא בסדר ושהיא באפיזודה המרוחקת שלה, שדברים ממש נורמלים גורמים לה לתגובה לא נורמלית. סבבה. מכירות.

ועדיין

נותרת עם השאלה מה עשיתי לא בסדר

למרות שמבינה שזה לא המצב

אבל עם זה אני נמצאת, מה עשיתי לא בסדר? 

היא יצאה ממש כועסת מהפגישה, אבל היא אמרה שהיא לא כועסת עלי. היא אמרה שהיא לא מבינה את עצמה וקשה לה עכשיו עם עצמה ואולי נדבר כשהיא תהיה יותר בטוב. אני יודעת שכנראה אחרי ה"אני מרגישה משוגעת" יגיע איזה וייב מרוחק וקר שלה, כנראה. אוקיי.

כאילו אני מחכה שננהל על זה שיחה רצינית והיא תסביר לי מה היא מרגישה. בגדול היא דיברה על זה שהיא צריכה ללמוד איך לא לקחת את הסטרס שלי קשה, כי אני מדברת איתה הרבה על כמה קשה לי וזה קשה לה. זה כבר פעם אחת גרם לי להיות במקום של לצנזר את עצמי, ואמרתי לה את זה, והיא אמרה לא אל תצנזרי את עצמך, אני רוצה שיהיה לך מקום להגיד את כל מה שאת מרגישה. אוקיי. אבל זה גורם לך למועקה, אז מה עושים?

בכללי אני קצת מרגישה הרבה. אני נכנסת לפינות של התחשבנות. אני כותבת לה יותר, מדברת יותר על מה שאני מרגישה, בוכה יותר, מבקשת יותר את מה שאני רוצה וצריכה. היא מקטינה את עצמה, זה מי שהיא. ואני הרבה. וזה גורם לי להרגיש כמו הרבה. וזה לא כל כך נעים לי. גם במצבים שאני מרגישה פגיעה או שאני עייפה או לא יודעת, לפעמים אני קצת עוקצנית או משהו, ואז היא רגישה ונעלבת, וזה גורם לי להרגיש כאילו אני איזו פוגענית וכאילו אני לא יציבה ואיזו מפלצת כועסת שלא יודעת לשלוט בעצמה. אולי אני משליכה. פעם שעברה היא אמרה שהיא לא יודעת איך להיות עכשיו כי היא לא יודעת מתי זה ייצא ממני. כאילו שיוצא ממני איזה רעל. זה היה קשה ממש לשמוע את זה.

הנה גם עכשיו אני נכנסת לאיזו מגננה. בכללי זה משהו שאני ממש שמה לב אליו איתה, כמה אני נכנסת למגננות. ואני מרגישה שזה נהיה איזה דבר שהיא שמה לב וpointing out כל פעם שאני מתגוננת. לא בקטע לא יפה, פשוט בקטע שמנכיח את זה. וזה מעייף וקצת מעצבן.

עכשיו בכללי מרגישה איזו חרדה בחזה וצורך להתגונן ולתקוף חזרה. אני לא רק מתגוננת אני גם תוקפת. הנה זה מרגיש שזה איזה נרטיב שנהיה לנו וזה לא נעים לי. קיצר. לא יודעת. אני עייפה ואין לי כוח להלחם בשום דבר.