בוקר של לקרוא פה פוסטים
ואני קולטת שמזמן לא היו לי פנטזיות בדסמיות
אין לזה מקום כשהנפש שלי מטורגרת כל כך עמוק
השבוע נגעתי בעומק הצורך שלי, הנזקקות
התחוור לי כמה אני כולי צורך
שיאהבו אותי, שירצו אותי, שיגעו בי, שיחזיקו אותי, שיראו אותי וכמה שאני רוצה ומנסה וטובה
עכשיו אני קולטת ששם היה כל הרצון שלי בבדסמ
לחזור שנה אחורה לפוסטים שכתבתי, על זה בדיוק כתבתי
מערכת היחסים הזאת מדגישה את הצורך אבל לא נותנת עליו מענה ראוי
אתמול נדמה לי כתבתי במחברת, את רוצה שלא אצטרך ממך כלום ואני כולי צורך
אם נמשיך וננסה יקח עוד הרבה זמן עד שנוכל לגעת במשהו שקשור לבדסמ, אם בכלל זה יעלה שוב כרצון
אני לא מרגישה בטוחה, שתינו לא מרגישות בטוחות
היא לא משהו יציב שאני יכולה להישען עליו. זה כל כך עצוב לי לכתוב את המילים האלה.
אני מנסה לחשוב אם זאת אני, אם זה הדפקות שלי שלא יכולות לסמוך, וברור, ברור שזה קשור, כל כך קשה לי לסמוך על אנשים, שהם אוהבים אותי, שהם רוצים בי, שיישארו, שלא יפגעו בי ושאם יפגעו זה לא יהיה קטסטרופלי וגם יידעו לקחת על זה אחריות. כל כך קשה לי לסמוך על זה.
אבל גם היא, אין כאן יציבות. אתמול היא אמרה שקשה לה להפנות את המשאבים שלה אליה לעיבוד של הדברים כי היא צריכה להפנות אותם אלי ולדאוג לי. זה ממש כאב. במיוחד כי בקושי ביקשתי ממנה משהו. בקושי אמרתי לה משהו. היא אמרה ביום רביעי שהיא דואגת לי, שיש לה תחושה שאני לא בטוב, וזה קצת ריכך את החומות שלי ואפשרתי לה קצת יותר לראות אותי. קצת יותר ביקשתי ממנה קרבה. ולא היה לה לתת לי. אין לה מספיק משאבים לדאוג גם לה וגם לי. ככה זה מרגיש. הנה עכשיו אני עומדת לבכות. וזה ממש כאב שהיא אמרה את זה, כי בקושי באתי אליה עם משהו. אם בפעמים האחרות היא אמרה שזה מרגיש שאני דוחפת את הכאב שלי לפנים שלה, הפעם לא עשיתי כמעט כלום, לא אמרתי לה כלום, הייתי עצובה ובחרדה בשקט, בכיתי לבד עם עצמי. אז איך היא אומרת דבר כזה? אין לה שום דבר לתת לי? היא לא רוצה שארצה ממנה כלום? איך אני אמורה להיות במערכת יחסים כזאת?
ניסיתי חזרה לא להיכנס למחשבות האלה אתמול. לא ליפול ללופים האלה, של להפנות אליה אשמה וכאב, להישאר עם הכאב של עצמי. סיפרתי חברה על איך כשכל השבוע הזה שאנחנו ברע היא לא מראה לי חום וקרבה ושאני זקוקה לזה והיא אמרה ברור. זה היה קטן אבל נתן לי הרבה. כן, זה הגיוני שאני רוצה וצריכה חום. אני לא רואה אותה בסיטואציה הזאת? אני לא יודעת, זה גם לא שהיא מביאה משהו מעצמה אלי כדי שאראה. אני חושבת שהיא רוצה מאד את הקשר הזה, מנסה מאד בדרכים שלה. כואב לי וקשה לי. השבוע הזה היה כל כך קשה. באמת הרגשתי כל כך כל כך זקוקה.