שדה פרחים

האם יש משהו שהייתי רוצה עכשיו?

היה לי יום די טוב, מלבד זה שהייתי ספוגת מים ועשיתי את דרך מבאסת בבוקר ללימודים, וגם זה שהייתי סגורה לבני האדם ולא רציתי שיחדרו. וסגורה לבייב. ישבתי שעות על האינטרנט וחקרתי דברים שמעניינים אותי ללימודים. הכנתי שוקו בנז וגם סלט בנז. עכשיו 10 ואני הולכת לישון ולהתעורר ב6. חוויתי די סיפוק היום, עשיתי המון. הקשבתי ליצירה נוצרית של 50 דק. הכנתי סשן לחזרה מחר. ראיתי סרט של קרוננברג שהמליצו בלימודים ונחרדתי. אני תוהה למה אני מסכמת. אני כן מרגישה שמשהו חסר. אני סגורה אליה מאד אבל לא הייתי רוצה להיות פתוחה. אולי כן? אולי הייתי רוצה. להצליח לשחרר.

אתמול באתי אליה והיה קצת מבאס, עשיתי את כל הדרך באמצע שבוע לימודים כדי לראות יחד סרט. לא ציפיתי לזה שזה יהיה אירוע חברתי והיו שם חברות שלה, בעיקר 2 חברות שאני לא אוהבת בכלל. חרדה חברתית, נסגרתי. ואז כשחזרנו הביתה אחר כך היא חשבה שאני כועסת עליה. זה מבאס. בגלל שהיא מופעלת ממני מכל דבר אין לה פניות לראות שבסך הכל נסגרתי מסיטואציה חברתית שלא ציפיתי לה. שפשוט הייתי צריכה שיתנו לי מקום להרגיש את מה שאני מרגישה ושלא ילחצו מזה. שלא תזוז מכל תנודה הכי קטנה שלי. זה מעייף כל כך. גם מעייף כי אני רואה איך באמת אני בנוןסטופ ביקורת כלפיה ואני לא יודעת מה לעשות עם זה. לא יודעת.

בכל מקרה. אני גמורה. אני אלך לישון. היה יום לא רע.