שדה פרחים

היה טוב פעם שעברה שהתראינו, ביום.. ראשון? היום רביעי? משהו קורה בזמן שאנחנו בנפרד. בד"כ אני מרגישה את המרחק, אני רוצה להתרחק, ככה זה היה פעם, בקשרים אחרים. גם עכשיו זה קצת ככה. במיוחד שנסעתי לטיול ואני בעולם אחר. אבל הדבר היותר סוחף זה החרדות שלי מולה. שהיא לא משקיעה בי מספיק, שהיא לא נותנת לי מספיק תשומת לב, שהיא לא נותנת לי את מה שאני צריכה. זה מטורגר מאד בקלות. היא לא ענתה לי להודעות כמה שעות והנה. ידעתי שהיא בטח סרגה בזמן הזה כי היא נכנסה לתקופת הזאת שהיא באטרף על משהו ולא מפסיקה, ועדיין. זה לא משנה הרבה, גם לא זה שאני במדבר עוברת בין לאכול לג'קוזי לסאונה. כאילו משהו כל כך מעורער בבסיס שכל דבר מעיף אותי. אני ממש מותשת מזה. פשוט מותשת. אני לא יודעת מה לעשות עם זה. אני גם פשוט עייפה, אז זה יותר עכשיו.