עוד מחשבה על שייכות
פעם שעברה שהיה לנו טאקל סביב זה, סביב זה שהרגשתי לא שייכת, היא אמרה שאני עושה את זה לעצמי, אני הופכת את עצמי ללא שייכת. ואני מרגישה את זה גם עכשיו, מולה. היא פתוחה אלי ואני נסגרת. אני לא מצליחה להביא את עצמי אליה. שזה בסדר. מעניין לשים לב גם איך אני מפקפקת בדברים שהיא אומרת לי עכשיו, איך המוח שלי הולך לאת לא רוצה אותי ולא אכפת לך כל כך בקלות. מקודם היא שאלה אם אני רוצה שתשפר לי את המצב רוח, כי אמרתי שאין לי, ואז היא עשתה סקר עם אפשרויות - הודעה קולית של גילויי אהבה, חדשות משמחות, או פנטזיות מיניות. לא סימנתי פנטזיות מיניות. אני מרגישה שזה קשור לתחושה הזאת, של החוסר שייכות. שאני לא יכולה להכיל את זה עכשיו. אני לא מאמינה לה שהיא רוצה ואוהבת אותי. שזה מוזר כי הבחורה משוגעת עלי כמו שאף פעם לא הייתה משוגעת על אף אחת. לא משוגעת קרייזי, אהבה שהיא לא אהבה אלא רעל, אוהבת באמת עם כל הלב שלה כמו שאף פעם לא נתנה לעצמה לאהוב. ועדיין ברגע אני יכולה להפוך לשבלול ולא להאמין לשום דבר שקשור לזה שהיא אוהבת או רוצה אותי.
נראה לי שהגיע הזמן לישון.