שדה פרחים

נראה לי שמדובר בריקנות פוסט כמה שבועות סופר אינטנסיביים, שנגמר בשיא של הימים האחרונים ואז ההגשה אתמול.

נראה לי שזו הריקנות.

והבתזוג שלי כבר שבורה שבוע השם יודע למה, ולי לא היה רגע דל של זמן או אנרגיה לתת לה, והיום לה אין רגע דל וגם הספקתי להיעלב ממנה ממה שאני נעלבת תמיד, הכישרון האלמותי שלה לגרום לי להרגיש לא שייכת ולא רצויה. אז היא לא יכולה לספק שום נחמה ברגע הזה.

ככה גברים נשברים? הרחמים העצמיים שלה כל כך דרמטיים ומגוחכים. את לא באמת חושבת ככה, נכון? או שהיא פשוט מבטאת את המקומות שלרוב לא אומרים בקול, כמו הפחד שהיא תמות לבד נטושה בתחנת האוטובוס הזאת ושאף אחד לא בא אליה. מתעלמת לגמרי מהעובדה שאני הייתי באה לא מיליון ולא שני מיליון פעמים, הייתי הופכת עולמות כדי להגיע אליה אם היא הייתה צריכה אותי, וכבר עשיתי את זה כדי להתייצב לידה. אבל היא לבד בעולם והיא תמות לבד. זה מה שקורה כשאת מדחיקה את הרגשות הקשים שלך כל כך הרבה זמן? בסוף זה מתפוצץ והעולם הוא מקום אפל וחשוך ואת בבור?

לא יודעת, אני לא באמת שופטת אותה. אני בבור בלי שדברים מתפוצצים כל שני וחמישי. זה פשוט נשמע קצת מצחיק מהצד. או עצוב? אני חושבת על אבא שלי והאחים שלו ואיך הם נשברו בקטע דפוק כשאבא שלהם נפטר שנה שעברה. יללות כאב בפיץ׳ גבוה שהשם ישמור. להגיד שאני לא מגיעה לזה גם בלי שמישהו מת לי? אי אפשר להגיד את זה. אבל אולי לא ברמה הזאת. ואני תכלס גם לא מגיעה כל שני וחמישי לרמת הייאוש שהיא נמצאת בה עכשיו.

היא אמרה לי שהיא כתבה מסמך מפורט שמכיל 8 סעיפים שמובילים אחד לשני. היא לא חושפת בפניי את הצד הזה הרבה אבל אני מאוהבת בעובדה שהיא עשתה את זה. אני לא באמת יודעת מה עבר עליה בשבוע האחרון, כי לא הייתי שם, לא יכולתי להיות שם. ואני לא רוצה להרגיש על זה אשמה או רע. לאן הלכתי בכלל?

בא לי סיגריה. אולי אני אגלגל את התחליף טבק. כבר ימים אני מפנטזת על סלט, ויש לי את כל הירקות, ויותר מזה, יש לי מלא דברים לבשל, ואין לי כוחות. אני צריכה להיסגר על בגד לחתונה לעוד שבוע, ואין לי כוחות. אני צריכה לארוז תיק עם בגדים לעד אחרי יום העצמאות ואין לי כוחות. צריכה לעשות מיליון כלים ואין לי כוחות. צריכה לפנות את המיטה מכל החרא שלי וגם קצת את הרצפה כי השותפה ביקשה לישון שם בשישי ו

אין

לי

כוחות.

שזה הגיוני, כי השבוע הזה היה קשה בטירוף. ואני צריכה לקום מחר ב.. מתי אני צריכה לקום? 6? כדי להספיק לעבודה. אולי אני אדחה את כל החרא שאני צריכה לעשות למחר בבוקר. השבוע הזה היה מתיש מדי. בא לי לקחת כדור שינה ולהתפגר במיטה.