שדה פרחים

"ירושה רגשית", של גלית אטלס. התחלתי לקרוא אותו לפני כמה שעות וכמעט סיימתי, עצרתי עכשיו כדי שיהיה לי עוד מה לקרוא בהמשך הסופש. פסיכואנליטיקאית שמדברת על הירושות הרגשיות שעוברים לילדים ולנכדים וזה פשוט מרתק, כתוב בצורה סיפורית וסוחפת. עצרתי אינספור פעמים וכתבתי תובנות שהיו לי לגבי עצמי. בא לי שכולם יקראו, ובמיוחד ההורים שלי. מצחיק לכתוב המלצה על ספר בכלוב, מצד שני זה מתאים כי כל הבלוג הזה הוא פסיכואנליזה ויומן עבורי. כבר חשבתי לסכם לכאן את התובנות שהבנתי אבל עלה בי החשש שזה לא יעניין אף אחד, ובשביל עצמי כבר כתבתי אותן. מעניין החשש הזה, לא לעניין. בקיצור ממליצה על הספר בחום