פשוט לא מרגישה טוב
פשוט לא
כבר כמה ימים הדמעות עומדות לי בעיניים ולא יוצאות
בכיתי בסרט לפני יומיים כי היה ילד שמת
אני כבר בקושי בוכה וכואבת לי הבטן
אני לא יודעת אם אי פעם אני אוכל להרגיש איתה בסדר
שהיא עושה דברים שלא קשורים אלי עם אנשים אחרים ושאני לא אקנא, אפרגן, ארגיש סבבה
כל הסופש היא כתבה לי שהיא אוהבת ומתגעגעת אלי ולא האמנתי לה
ידעתי שזה נכון אבל גם לא האמנתי לה
כתבה לי שהיא רצתה לנשק אותי וחשבתי, את רוצה לנשק אותי רק כשאני לא יכולה, כשאנחנו ביחד את לא כ"כ ממהרת לנשק אותי
ואני בכלל לא אוהבת לנשק אותה
אני פשוט לא מאמינה יותר לשום דבר טוב ושום כוונה טובה
הרי מתישהו שוב יגיעו כל הדברים שגורמים לי להרגיש דחויה, לא אהובה, לא רצויה, אז מה זה שווה שעכשיו את בטוב ואוהבת. זה לא שווה כלום
ואני שונאת את עצמי ככה, קנאית, מנסה לשלוט, מתאכזבת ומתבאסת על כל דבר וכל שטות. אני לא רוצה להיות ככה ואני גם לא מאמינה בשיט הזה שאני אתמודד עם אותו דבר בכל קשר. ברור שזה נכון, אבל יש אנשים שמוציאים ממך את הדברים האלה בצורה קיצונית
עכשיו כואבת לי הבטן. אני צריכה להכין לי אוכל ואין לי כוח לזוז
כל זה התחיל כי היא שאלה אותי מה שלומי והתעלמה מהתשובה שלי. זה מפגר. אבל זה עומד על יסודות כאלה מחוררים ורעועים, של מחסור בחום ובאהבה ובתשומת לב. אני אפילו לא מאמינה שלמישהו היה אכפת כששאלו למה לא באתי לסופש.
הייתי אמורה לבוא ליומולדת של חברה שלה אבל היא התעכבה מלא זמן ואני הייתי מותשת אז נסעתי הביתה בסוף
לא יודעת מה להגיד
שום דבר לא מרגיש לי טוב
גם כשאנחנו בטוב
היא כתבה לי שהייתה לה מחשבה קשה, היא ניגנה את המוזיקה שלה בסופש והיא חשבה שאם אני הייתי שם הייתי הבנאדם עם התגובה הכי לא טובה. אמרתי לה שאין לי יכולת להכיל את האמירה הזאת עכשיו ובטח שלא בטקסט. כל הדבר הזה כל כך מעצבן אותי, האמת. התחלתי להיות עם ראייה צרה לאמנות שלה כי הרגשתי כל כך הרבה ביקורת ושיפוטיות וחוסר התעניינות כלפי האמנות שלי. אז הפסקתי לתת לה את שלי. נכון, זה מרגיש חרא כשהבת זוג שלך לא תומכת ביצירה שלך. מה אפשר להגיד. זה מרגיש חרא. ואני לא רוצה להיכנס לקרב של מי עשתה מה קודם. אלה פשוט העובדות. אני מגיעה עם לב פתוח וכשמצמצמים לי אותו הוא מצטמצם. אני שונאת את איך שאני מרגישה בקשר הזה. אני פשוט שונאת. מרגישה כלואה בתוך היחסים האלה וכל כך רחוקה מעצמי. אני מתגעגעת באיזה מקום ללבכות, ללהרגיש רגשות. אני מרגישה שמרוב כאב עצום, פשוט עצום, נאטמתי. והכי כואבת ההיאטמות בפני עצמי.

