שדה פרחים

מרגיש שכל הצורך שהדחקתי בשנתיים האחרונות חוזר בכל הכוח. או רוצה לחזור בכל הכוח ואני עדיין לא נותנת לו. סיימתי את הספר על mommy Dom little girl בפחות מיום. הוא היה כתוב גרוע אבל נגע בקינקים שלי הצורה לא רעה. אני לא רוצה לכתוב עליהם וגם רוצה. היכולת שלי להיות פגיעה וחשופה, כוח העל שלי, פחתה. השתבללתי עמוק לתוך עצמי בשנתיים האחרונות וקברתי עמוק את כל הצרכים והרצונות שלי, יחד עם הליבידו. ועכשיו אני עצובה. ורוצה. וזקוקה למישהי שתיקח אותי. ותדאג לי. ולא אצטרך להחזיק מולה שום דבר.

קשה להסביר למה אני זקוקה ליחסי הכוחות. זה לא רק קינקים. בספר שקראתי הנשלטת ישבה בסלון עירומה למרגלות השולטת בזמן שהיא סרגה, זה היה הרגל שלהן. ההיררכיה. להיות חשופה.

יש מישהי שאני חושבת עליה כשאני חושבת על שליטה. לא נפגשנו אף פעם אבל מרגיש לי בבטן שאני סומכת עליה. היא לא רוצה את הדברים שאני רוצה, אני לא חושבת, אבל היא ראתה בי משהו מיוחד. אולי אני חושבת עליה עכשיו כי זה חסר לי, להרגיש משהו מיוחד בעיניים של מישהי. 

אני צריכה ללכת. עד הפעם הבאה.