עייפה מדי
עצבנית כי ניסיתי להירשם אתמול בחצות לקורס ויפסנה וזה לא עבד, ועכשיו הוא כבר מלא לגמרי
צריכה לקום ולצעוד למרכז ויפסנה שנמצא בעלייה ממני ולשאול אם יש להם ביטולים של הרגע האחרון, פעולה שעושה לי חרדה לא מוסברת
הבטן שלי בבלבלות, כנראה גם הודות לוסת, צריכה לקחת כדור
אי הוודאות של היום הזה קשה לי
לפחות הרעשים מחוץ לחלון הם ציפורים ופרות, אני מזהה ציפור קואל אחת שבקושי שמעתי מאז תאילנד. הנה גם כלב. השמש מתפשטת על המיטה.
לקום להתקלח ולזוז. אע
עריכה:
פעם שלישית גלידה, הלכתי למרכז וסופסוף היו שם אנשים לדבר איתם. הם היו נחמדים, אמרו לי להתקשר שוב ב5 לראות אם יש מקום פנוי. משום הפחד שהם יהיו לא נחמדים אלי עשה לי ממש חרדה, אבל זה לא הרגיש כאילו עשיתי איזה משהו זר להם, שבאתי לראות אם יש ביטול של הרגע האחרון. סימסתי למספר שנתנו לי וכתבתי שהם יכולים להתקשר אלי אם הם רואים לפני 5 שיש מקום פנוי. גם לשלוח את ההודעה הזאת הלחיצה אותי. משהו בלהיות מול ממסד עם חוקים נוקשים, אני רק רוצה לציית ולעבור מתחת לראדר, לא לעשות כל מיני בקשות מיוחדות. גם העובדה שאצטרך לבקש לשבת עם משענת בגלל כאבי הגב שלי קשה לי, גם מגיעה ברגע האחרון וגם מבקשת בקשות. מטורף, מה זה הדבר הזה? יש בי ממש את שני הצדדים ההופכיים, צורך למלא ממש את החוקים, או למרוד בהם לגמרי (סלש לעשות כל מה שאפשר במסגרת החוקים כדי לעקם את הגבולות ולעשות מה שבזין שלי).