עוד רבע שעה אתקשר למרכז ויפסנה לראות אם מישהי ביטלה השתתפות ברגע האחרון ויש לי מקום. ארזתי את כל הדברים שלי אז אני מוכנה לצאת ברגע שיגידו לי כן. ניסחתי את כל ההודעות וואצאפ שאצטרך לשלוח לאנשים לעדכן שלא אהיה זמינה 10 ימים, הם כולם בצ'אטים ומחכים להישלח, כולל מייל לעבודה. כל הסיטואציה הזאת של החוסר וודאות קשוחה, לא נערכתי כמו שצריך לקורס כי לא היה ברור אם אני אעשה אותו או לא, ועדיין לא ברור. זה מלחיץ אותי. הלוואי שהדברים האלה לא היו מלחיצים אותי ככה, כי אין להם באמת חשיבות, או שזה יקרה או שלא. אבל אני בלחץ.
אני מקווה שכן כי חיכיתי לזה כל כך. וגם כי כל התיקים שלי ארוזים לגמרי ולא בא לי עכשיו לפתוח אותם. חחח. וגם חיכיתי לזה כל כך. זה לא בידיים שלי יותר אובייסלי, יהיה מה שיהיה. ההמתנה קשוחה. אני גם בכזה וסת קשוחה, דימום אינטנסיבי. ניצלתי את המקלחת החמה עם לחץ המים המוצלח לעוד מקלחת לפני הקורס. אני משערת שאחלוק חדר אם מישהי אם אעשה אותו. אין לי מושג משום דבר על המקום, רק שאומרים שזה מקום טוב וזהו. דוד שלי אמר שהוא מותאם יותר לתיירים, אבל הוא לא היה פה איזה עשרים שנה.
טוב יאללה. תכף אתקשר ונדע. זה מלחיץ שזה לא בידיים שלי אבל יש בזה גם משהו מנחם, או שכן או שלא, אין לי שליטה עם זה. אנסה להתמסר לזה.