קמה בבוקר לדפיקות דלת
של השליחים
הגיע המשלוח לו חיכיתי מלא זמן
הם משאירים את הארגז באמצע המטבח ונעלמים
אני מבינה שיש ילדודס בבית עדיין
התעוררתי אחרי חלום שהיה בא לי להמשיך
הייתה לי פנטזיה להמשיכו בדמיוני עם עצמי מאחר ואין אף גבר אמיץ בסביבתי...
הגוף שלי התמלא בעצבים וכל שרציתי זה לסמס לזה שיודע להצליף בי ולעשות בי שמות, או לההוא שעשה עליי סשן נרות, לאקס שידעתי איתו זיון קשוח על מכסה המנוע בפרדס ליד בית הקברות, לאנונימי שהגמיר והשפריץ אותי ברכב שלו מאחורה לתוך סנדלי ילדיו... אולי לההוא שקשר אותי למיטתו וקרע לי את התחתון השחור, אסתפק גם באחרון שידע לתת ספנקיס על הישבן ולשתות את הנהרות שהניע מתוכי היישר אל הלוע שלו, שידע להצמיד אותי לקיר ולהיכנס בי תוכ לחישות "אני לא אחד הסמרטוטים שלך... אני קובע פה" כשהוא בכלל לא מבין שאני קובעת כי אני בחרתי בו שיצמידני חזק לקיר... מפנטזת וחשה איך לאט לאט הגוף נרגע מהסטרס, איך אני נינוחה קצת יותר ומתחילה לגלגל מחשבות במוחי של איך אני מוצאת עכשיו מין זמין במיידי, עם אחד שמבין עניין, שאוכל להגיע אליו ולפרוק את כל התיסכול העצור בי, את כל האנרגיה המינית שצבורה בי מזה חודש, פאקינג חודששששש אחרי תקופה ארוכה לפניה שהייתי בלי בכלל.... בא לי שיבוא אחד משובח כזה, שיפרק ויבנה מחדש
אחד שיהיה קשוב מספיק להבין מסמס אחד של הבוקר שאני זקוקה עכשיו לקפה קוראסון שקדין וזיון צמוד לקיר, חזק על השולחן או בדוגי על הרצפה ... שיחבק אחרי ויעטוף אותי בזרועותיו רגע לפני שאני חוזרת למסלול חיי כאמא ...
גרררר
