דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

אתה שואל אותי

האנרגיה שלך מגיעה עד אלי,

אני מתלבטת מה לענות,

"עליך ועליו" אני משיבה,

עליך חשבתי בבוקר ובצהריים, עליו עכשיו כשכתבתי, 

השקט שלך מבשר שאתה לא קונה את החירטוט שלי,

אתה רואה משהו ברור שאני לא מרשה לעצמי לראות עדיין,

וזה מכה בי,

כתבתי עליך, רק עליך, אם זה היה עליו הייתי חותמת בנצח שלי, הייתי שמה כנראה תמונה אחרת, אבל זה לא נכתב עליו בשום צורה ודרך, גם הפסוק למטה הותאם אליך וככה הוצמדה גם תמונת השפתיים שלי שאני יודעת שאתה אוהב במיוחד, עם הלשון ועם רמיזת השיניים,

אני בשוק להבין את זה, להבין כמה בא לי עליך, ויותר מזה להבין כמה אתה קורא אותי, בעימקא דליבא, כתבתי עליך את אחד הפוסטים החשופים שלי, הפרובוקטיביים, שיתפתי ברצון שלי שתזיין אותי, איך שבא לך, בכל דרך, ואתה הבנת שזה עליך,

למרבה המבוכה,

הבנת שאני מבלפת,

הבנת שאני מפחדת להראות

הבנת שאני כמו ספר פתוח,

מתחננת ביננו למה שיבוא,

הבנת לפני,

עוד לפני שהייתי מוכנה להודות,

"יופי, עכשיו תורידי אותו" , אתה מבקש ממני

ואני מנסה להילחם בשם הפוסט שלי, אני לא בנויה שמתערבים לי בכתיבה, "תורידי עד שתהיי כנה מולי, ישירה ולא תערבבי אותי, לא תערבבי את עצמך" ,

אתה עונה לי בתגובה

ושואל שוב

למי כתבת את הפוסט הזה?

(אני בתוכי משפילה מבט)

ועונה

לך.

* מודה ועוזב ירוחם *