דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

את הידיים שלך,

הארוכות, היפות, החזקות, העדינות

את הידיים של הפסנתרן שלך, את האצבעות הארוכות שלך, הדקות,

את הידיים שמחזיקות את הקטנים שלנו ומחבקות אותם עכשיו בים ומאמצות אותם אל חיכך החם, את הידיים ששומרות עליהם ומגנות ומגוננות, ועוטפות, ודואגות להם כ"כ , 

את הידיים שהיו מחבקות אותי ומאמצות אותי ומדביקות אותי אליך ועכשיו הן מתעלמות מקיומי, הן מיתמות אותי ומייתרות אותי, הן משאירות אותי מחוץ לחיבוק, מחוץ לליטוף, של כל הלהקה שאתה מצמיד אליך, בידיי האינסוף, את כל הגורים שלנו אתה אוסף לחיבוק הדוב ואותי השארת אי שם מאחור, נענשת, מולקת, מוקעת, צופה עליכם, מנסה להתקרב ונהדפת פעם אחר פעם, נחמצת לדעת שאם היית עם אישה אחרת היית מסוכך עליה כמו יער עד, כמו עץ ירוק עד, כמו הצל שלי, כמו שורש ענק, כמו העוגן שלי

שהיית.

* מחיר 2 *