גם לאמא מותר ליהנות

הפוסט של אייל גרם לי להיזכר ולחשוב. 

התחלתי לאונן ממש סביב גיל 6. אני זוכרת את עצמי יורדת למרתף של הבית שלנו עם הדובי הכחול שלי, מניחה את הדובי על הגב, מורידה את התחתונים ומחככת את הפות שלי על האף הבולט שלו. זה היה נורא נעים והייתי ממש מחכה לזה ומשתדלת לעשות את זה כמה שיותר. 

אחר כך, כשכבר התחלתי להתקלח ממש לבד, הייתי מהנדסת את הגוף שלי (שאף פעם לא היה קטן מידי…) ככה שהרגליים שלי יהיו משני צידי הברז והזרם היה זורם לי ישירות על הפות. הייתי מכוונת את הזרם להכי חזק ומכוונת את האגן שלי ככה שהוא יזרום בדיוק בנקודה הכי נעימה. אני חושבת ששם וככה גם חוויתי את האורגזמה הראשונה שלי. בגלל שהברז היה בצד של האמבטיה ולא בראשה, הרבה פעמים היה נתפס לי הצוואר מהתנוחה הלא נוחה בעליל. 

בתחילת גיל העשרה כבר גיליתי את ההנאה של השימוש באצבעות. הייתי מאוננת הרבה, על בסיס כמעט יומיומי אבל עוד לא חוויתי אורגזמות גדולות. למדתי את הפות שלי, את הגוף שלי, הייתי מסתכלת במראה איך בדיוק הוא נראה מבפנים, איך כל חלק מתחבר לחלק השני. איזו תחושה כל נגיעה מייצרת ואיפה זה הכי כיף לגעת. השתכללתי במקצבים, במספר האצבעות אבל אף אצבע עוד לא נכנסה פנימה. 

בגיל 14 וחצי הכרתי את מי שלימים יהפוך להיות האדם שעיצב את תפיסתי לגבי המיניות שלי והערך העצמי שלי מול גברים לשנים ארוכות. 

בדיעבד, אלו היו יחסי שליטה פרופר. אמנם היינו ילדים אבל זה נמשך שלוש שנים והשליטה רק הלכה והעמיקה עם השנים. במערכת היחסים הזו, הייתי בצד הנשלט. מאז, העמדה הזו קשה לי מנשוא, דבר שהייתי רוצה מאוד לשנות. 

הוא היה משכיב אותי בחדר מוגף התריסים שלו, אחרי בית ספר, מפשיט אותי לאט לאט ומשחק לי בגוף. בהתחלה, היה מלטף ומוחץ לי את הציצי שכבר היה מאוד מפותח. הוא היה יורד לבטן ומשחק איתה קצת ולא בקטע חמוד. בקטע ביקורתי. ואז, הוא היה פותח לי את הרגליים לאט לאט ומעביר את האצבעות על הכוס שלי. הוא היה מלטף מבחוץ ועם כל ליטוף נוסף היה לאט לאט משחיל את האצבעות בין השפתיים החיצוניות של הכוס ומוצא את הפנימיות ומשחק איתן. בסופו של דבר היה מגיע לדגדגן. והכל לאט בסוג של מחקר מעבדתי יסודי. 

הוא היה חוקר את נפלאות הדגדגן שלי לעומק, מה גורם לי להתנשם יותר בכבדות, לגנוח יותר חזק, לרעוד לו על האצבעות. הוא אונן לי בצורה מושלמת. בבית, הייתי מנסה לחקות את התנועות שלו אבל ללא הצלחה יתרה כי, ובכן, אלו היו האצבעות שלי ולא שלו. 

הוא גם היה הראשון שדחף לי אצבעות,  לא יותר משתיים אבל השילוב שלהן בתוכי עם אגודל על הדגדגן היה בזמנו התחושה הכי נעימה שחוויתי בכל ימי חיי.

המחקר הזה, של בני ה15-16 שעשינו היה אחד הדברים הכי מגרים שעשיתי בחיים. בתמימות ובסקרנות ששמורים רק לחוויות ראשונות של מיניות, גיליתי עולם מענג שאין בו באמת גבולות. 

הוא התמחה בכוס שלי ואיתו, למדתי למצוץ זין עד שלמות. עד היום, אלו אחת הפעולות האהובות עלי. בזכותו ובזכות הידיד/יזיז המושלם שהיה לי אז. אבל זה כבר לפוסט אחר. 

לא הבין את העקיצה הקטנה הצינית.

יש לו מזל שהוא כל כך כל כך יפה ואני נורא נורא חרמנית. 

פייר, הדליק אותי. 

*עריכה*

שאל אם אני רוצה לעבור לוואטסאפ, נתתי לו את המספר שלי ונעלם 🤷🏼‍♀️

חבל דווקא היה נחמד לנסות לחנוק אותו עם הכוס שלי. 

אני כל כך רטובה שכשאני הולכת, אני שומעת את הכוס שלי עושה רעשים קטנים. 

הלכתי לאונן את עצמי לישון. 

רציתי לכתוב משהו ארוך וסיפורי כזה על החרמנות שלי אבל תכלס, זה הכל מסתכם בזה שבא לי שמישהו יבוא ויזיין אותי חזק ובאגרסיביות, עם יד חזקה על הגרון שלי, כזו שמצמידה את הראש שלי ומוחצת אותו למזרון, כשאני מרגישה את הזין שלו כל כך עמוק וחזק בתוך הכוס שלי עד שנדמה לי שהוא מחורר לי את רחם והיד השניה שלו מוחצת/מפליקה על הציצי והתחת שלי. זיון כזה חסר רחמים שתכאב לי הבטן התחתונה כמה ימים אחרי, השרירים של הירכיים והתחת יהיו תפוסים ואני אהיה מקושטת בסימנים כחולים סגולים אדומים יפים.  

הוא יושב מולי. ילדון בתחילת העשרים שעד לא מזמן היה במדים. אותו ילדון שהכרתי כשהיה בבית ספר רק בוגר יותר, בטוח יותר. עיניים ירוקות מהממות, חיוך כובש עם שיניים מושלמות וצחוק מתגלגל. כתפיים קצת יותר רחבות, זרועות קצת יותר עבות והוא מספר לי מה עבר עליו בשנתיים האחרונות. 

אני מסתכלת עליו ומקשיבה, מהנהנת במקומות הנכונים וצוחקת באחרים. נותנת עצות ומשתפת מהניסיון שלי. הוא מדבר ומספר וחולק ומשתף, על החיילים והחיילות שלו. על החברים מהלימודים, על התכניות לעבוד ולטייל בדרום אמריקה ועל זה שהוא חזר לעשות כושר. 

וכל הזמן הזה, אני שמה לב שהמאבק הפנימי הכי גדול שלו זה להוריד את העיניים שלו מהציצי שלי ולהישיר לי מבט ואני רק חושבת כמה כיף זה היה יכול להיות להתכופף אליו ולנשק אותו נשיקה רטובה ומתמשכת בשפתיים הבשרניות שלו ולשלוח יד לזין שלו ולהוציא אותו מהמכנסיים הצמודים מידי ולשפשף אותו עד שהעיניים שלו יתגלגלו אחורה בתוך החורים שלהן ולגרום לו לגנוח בתוך האוזן שלי ולגמור לי ביד. 

ואת השפיך שלו אני אחלק שווה בשווה בינו לביני, לק לכל אחד מאיתנו עד שיגמר ואת מה שאשים לו בפה אני אלקק בעוד נשיקה רטובה כשהיד שלי, שרטובה משפיך ורוק, תתייצב חזק ולוחץ סביב הצוואר היפה והמרשים שלו. 

וכשהכל יסתיים הוא יחייך חיוך נבוך ויסתכל למטה ואני אנסה לא לגמור מכל הרטיבות שתציף לי את התחתונים. 

אתמול ראיתי פורנו במשך איזה שעתיים. אני בדרך כלל לא רואה. אני מעדיפה את הסרטונים ששולחים לי אישית. את אלה שמצלמים במיוחד בשבילי. בכל מקרה, עברתי מסרטון אחד לשני, ונתקעתי על סרטון של מישהו מזיין בובת מין כזו רכה, כזו שהציצים זזים כשדופקים אותה. 

בקיצור, הוא מזיין אותה ככה בכיף, הציצים שלה קופצים בסיבובים, הוא גונח ומגביר קצב. פתאום רואים מישהי מסתכלת עליו מהצד וצוחקת. היא מסתובבת ויש לה סטרפאון מרשים (לא מפתיע באמת, כי החיפוש שלי היה פגינג..) ואז היא באה, וניגשת אל הבחור. הוא מסתובב אליה והזין שלו יוצא מהבובה. היא מכניסה לו חזרה את הזין לבובה ודוחפת לו את התחת ככה שהיא כאילו מזיינת את הבובה דרך הזין שלו. ואז היא מכופפת אותו על הבובה ודוחפת את הדילדו שלה לתחת שלו. הוא גונח ממש חזק ובקצב הזיון שלה את התחת שלו. 

עכשיו, בעצם מה שקורה זה שהיא מזיינת אותו שגורם לו לזיין את הבובה. באיזשהו שלב היא תופסת לבובה את הציצי כדי לקבל עוד קונטרה. היא ככה מזיינת אותו חזק והמקצבים משתנים עד שהוא גונח בקול ״סי! סי! סי!״ וקורס על הבובה. היא דוחפת את הדילדו לתחת שלו עוד שתיים שלוש פעמים וקורסת עליו ומנשקת אותו ארוכות. 

בשיא הכנות, כל דבר בסרטון הזה הדליק אותי. התחלתי להרטיב מהשניה הראשונה ובעיקר תהיתי באיזה פוזיציה אני רוצה להיות יותר, הוא, היא או הבובה. 

עד עכשיו עוד לא החלטתי. 

מישהו חמוד שהוא לא הוא שאל אותי אתמול בלילה 

מה את מדמיינת כשאת גומרת?

באמת באמת שכלום. אני מרוקנת לגמרי את המוח ומתרכזת בתחושה הפיזית. וזה גם תלוי אם אני גומרת עם  צעצוע או עם האצבעות. עם הצעצוע זה טכני. גומרת וזהו. עם האצבעות אני מדמיינת אותו. 

היום בצהריים כשחזרתי הביתה, התפשטתי ונכנסתי למיטה. כמעט בלי להתכוון, שלחתי את היד שלי בין הרגליים והתחלתי ללטף את הכוס מבחוץ. די מהר האצבעות מצאו את עצמן מעסות את הדגדגן והתחושה הייתה כל כך מוכרת. יכלתי להרגיש את הידיים שלו עלי, את האצבעות שלו מוצאות במיומנות את הנקודות הכי מגרות, שמעיפות אותי לשמיים. והתחושה המעקצצת של הגירוי לא איחרה לבוא. הדגדגן התנפח, הנוזלים התחילו לזרום והדמיון התחיל לעבוד. 

ממש יכלתי להרגיש אותו שוכב לידי, בתנוחה הרגילה שלנו כשהרגל שלו מקבעת את הרגליים שלי פתוחות למיטה, הראש שלו קרוב קרוב אלי, לוחש לי 

ששש… סבלנות… אל תתרכזי באורגזמה, תתרכזי בתחושה

והרגשתי את הנשימה שלו עליי. הדמעות החלו לזלוג אז מהר הוצאתי את הצעצוע ושמתי על הכי חזק והצמדתי אותו לדגדגן. הרטט המונוטוני האגרסיבי הרעיד את כולי והדמעות הפכו מזליגה איטית לבכי של ממש. 

הגוף התחיל לרעוד והכוס התחיל להיפתח והבכי התגבר עד שהאורגזמה פילחה את הגוף ואת הנפש ואני בכיתי את נשמתי בקולי קולות שהתערבבו עם גניחות בלתי נשלטות. 

אני כל כך מתגעגעת אליו. 

דברים שעשיתי היום כדי שיהיה לי יותר טוב:

התלבשתי והתאפרתי יפה לעבודה והרגשתי יפה. 

רקדתי עם התלמידים והתלמידות שלי בהפסקה. 

דיברתי בעבודה עם חבר אהוב והוא הצחיק אותי ממש. 

התכתבתי פה עם מישהו שקורא את הבלוג שלי מההתחלה ומאוד מתלהב. 

הורדתי מהבלוג את כל הפוסטים הבוכים והכאובים. השארתי רק נקודות ציון.

התחלתי לדבר עם מישהו מהבאמבל בגיל שרלוונטי שאולי יצא מזה משהו מעבר לזיון. 

קבעתי עם מישהו בגיל ממש לא רלוונטי לשום דבר רציני דייט זיונים לשבוע הבא. 

קבעתי למחר בערב עם תלמיד לשעבר שאני מאוד אוהבת והיינו מאוד קרובים.

אכלתי פיצה עם הילדות והאחיינים שלי והיה כל כך כיף.  

וכל זה כשעוד לא שתיים בצהריים :)

גאה בעצמי. 

#עובדת בלהיות מאושרת. 

מודה על אנשים טובים שהכרתי פה ויודעים לעזור לי במגוון דרכים. גם זו דרך :)

אני מתבאסת שלא גיליתי את האהבה שלי לבדסמ בשנות העשרים שלי. 

אז הייתי עסוקה בלהזדיין עם כל מיני בחדרי מדרגות ובחניונים, למצוץ לבנים מתחת למדרגות של הרוקסן (כל כך מתגעגעת למקום הזה) ובגני שעשועים ריקים ולגמור מאצבעות של מזדמנים ביערות ובפארקים. 

היה איזה אחד, שבא לראות את הדירה שלי כדי להחליף אותי בה כשסיימתי את הלימודים. בסופו של דבר הזדיינו בחדר שלי ולמחרת הוא אמר לי שהוא לא בעניין כי אני אגרסיבית מידי. 

והיה את הזה שהיה אומר לי ״את רוצה שאני אתחנן? זה מה שאת רוצה?״ ותמיד עניתי כן עם חיוך קטן והוא היה יורד על הברכיים ומתחנן שאני אתן לו לנשק אותי ולמצוץ לי את השדיים. 

הייתי צריכה כבר אז להבין לאן הרוח נושבת. 

אם רק הייתי מגלה את הבדסמ שלי בשנות העשרים, בטח הייתי עכשיו מאסטרית בשליטה נשית ולא איזה סמרטוט רצפה של רגשות שבורים. 

יש מצב. וגם יש מצב סביר שלא.