שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 3 חודשים. 3 ביוני 2024 בשעה 11:10

כמה גברים היו פה מאז שעזבתי?

 

הוא שאל לפני שזרק אותי על המיטה על הבטן

 

אתה תמיד שואל אותי את זה, אני עוד אחשוב שאתה מקנא

 

עניתי לו בעוד הוא נשכב מעלי, מלטף לי את התחת ונותן ספנקים קטנים תוך כדי

 

ברור שאני מקנא, את שלי. 

 

הוא לחש לי באוזן בין לבין הנשיקות הקטנות שהוא נישק אותי בראש, באוזן, בצוואר

 

 

לא עניתי לו. רק הסתובבתי והצמדתי אותו אלי ונישקתי אותו מלא. 

היו פה, לא הרבה אבל היו, ואף אחד לא גרם לי להרגיש כמו שאתה גורם לי להרגיש. לא אמרתי לו את זה כי פחדתי שאם אגיד, אני אהרוס את הכל. 

לפני 3 חודשים. 2 ביוני 2024 בשעה 16:36

זיכרון שעלה לי בפייסבוק, נכתב ב2011. 

עדיין רלוונטי לכמה אנשים. 

 

 

 

זה יום של תעזבו אותי בשקט. 

לפני 3 חודשים. 1 ביוני 2024 בשעה 13:33

יש אחד שהייתי משחקת איתו וכל כך אהבתי את זה. אבל הוא מיסמס את זה וזו זכותו לגמרי.

למרות זאת, כל פעם שאני עושה פדיקור, אני חושבת עליו ועל כמה יפות כפות הרגליים הנקיות שלי יהיו כשהן יהיו בפה שלו כשאני מזיינת אותו בתחת עם יד אחת על הזין שלו. 

 

 

לפני 3 חודשים. 31 במאי 2024 בשעה 15:36

שוכבת עירומה במיטה, בלי לשים לב בכלל דוחפת יד לכוס, מוציאה. ריח כל כך חזק של שפיך ומיצי כוס מתפשט בחדר.  

 

לא הספיק לי הזיון הבוקר. בא לי עוד. 

 

תוהה אולי בא לי בכלל מישהו שיבוא ללקק את זה. 

 

 

*עורכת*

שוקלת גם לא לשטוף את האצבעות…

לפני 3 חודשים. 31 במאי 2024 בשעה 10:33

התחלתי לכתוב ומחקתי איזה שלוש פעמים. 

בהתחלה כתבתי על זה שכואב לי הכוס והרגליים ועל הזיונים המעולים. הוא מזיין אותי כל כך מדוייק ולא משנה אם זה אני רוכבת עליו, בדוגי או כשהוא קובר את הפנים שלו בצוואר שלי כשהוא מזיין אותי לאט וחזק כשהרגליים שלי מקיפות את הגב שלו והאגן שלי מתרומם כדי שיכנס כמה שיותר עמוק. 

ומחקתי. 

אחר כך כתבתי על איך הוא עמד בין הרגליים שלי, מכנסיים מופשלות בקרסוליים, ידיים נשענות על הקיר מאחוריי ואז מכופף על השולחן לידי והידיים שלי רקדו על הגוף שלו, מלטפות בטן, גב, עולות ויורדות בחריץ של התחת ומתחתיו, מלטפות במעגלים עדינים את הרווח, מה שהוציא ממנו גניחות קטנות, מלטפות בקווים עדינים, כמעט לא נוגעים, רק עם קצות האצבעות, את הזין העומד כל כך חזק, עוברות לפנים הירך למעלה, מאחורי הברך עד שהוא נעמד וזרק את הראש אחורה והתנשם. 

ומחקתי. 

ואז כתבתי על השיחה שהייתה לנו, על ההתלבטויות שלו, על דברים שנעימים לנו, על החיים, כמה נורמלי ומוכר ומרגש זה היה. 

ומחקתי. 

והחלטתי לכתוב על הנוחות והנינוחות המדהימה, החסרת מאמץ, הנעימה והמרגשת שאני מרגישה כשאני איתו. למרות שהוא לא רק שלי. למרות שאני לא רק שלו. למרות שיש מצב סביר, שאפילו זה מוגבל בזמן. אז אני לוקחת את כל הרגעים האלה, שבונים את הלב שלי ומכניסה אותם למגירות הקטנות של הלב כדי שיהיו לי לעד. ומתענגת על הדברים האלה ועל החיים שאני בונה לעצמי. 

אני חושבת שבסוף, יהיה ממש טוב. 

 

לפני 3 חודשים. 29 במאי 2024 בשעה 12:13

אני חושבת שהסופ״ש הולך להיות סופ״ש טוב.

הלוואי שהסופ״ש יהיה סופ״ש טוב  

בבקשה שהסופ״ש יהיה סופ״ש טוב.  

 

לפני 4 חודשים. 28 במאי 2024 בשעה 17:18

אני בטינדר/קיופיד/באמבל:

די אין לי כוח לילדים האלה, יה חמוד, בן 23, די זה ממש צעיר, את לא יכולה, מספיק עם זה, תמצאי מישהו בגילך, מה זה העיניים היפות האלה, יש לו טעם טוב במוזיקה, תתמקדי בעיקר! אמרת שאת לא הולכת יותר עם צעירים כאלה, אדושם מה זה הגוף הזה, תבלעי רוק. אחות, את מתבלבלת, תבלעי רוק. לא, את לא מרגישה רטוב בתחתונים, תתעלמי!!! תתעלמי מהרטוב בתחתונים!! מעניין איך הוא יראה על הברכיים, את. לא. מורידה. שום. ילד. לברכיים. מספיק!! אמרת שמעכשיו רק בגילך וונילים, אז די, לא להחליק ימינה לא להחליק ימינה לא להחליק ימינה…!!!!!!!

*מחליקה ימינה*
*יש התאמה*

אז, מה…? בא לפה הרבה..? ;) 

 

 

🤦🏻‍♀️

סתומה. 

 

 

 

*עריכה*

 

די כבר סתומהההההההה

 

Oops I did it again….

לפני 4 חודשים. 26 במאי 2024 בשעה 18:31

הפעם הראשונה שראיתי זין היה בגיל 15. זה היה של אותו ילד שהיה משחק איתי בחדר שלו. היה לו זין לגמרי ממוצע אבל בשבילי זה היה פלא. 

בזמנים ש״היה תורי״ לעשות לו דברים נעימים, הייתי חוקרת לעומק מה הדבר המופלא הזה מסוגל לעשות. הייתי מלטפת ומשפשפת אותו, רואה איך הוא גדל ומשתנה. הייתי משנה מקצבים ועוצרת ואז מביטה בפליאה איך יש לו חיים משלו, זז ומתפתל ומחפש את היד שלי. הייתי מרגישה אותו הולם כשהייתי מחזיקה אותו חזק עם כל כף היד, לפעמים עם שתיים ואיך הוא חלק ונעים כשהייתי מעבירה שתי אצבעות סגורות לטבעת עליו. מלמעלה למטה וחזרה. בהתחלה לאט לאט, מה שהיה גורם לו לזרוק את הראש האחורה ואחר כך מהר יותר, מה שגרם לו להסתכל עלי ולהתנשף במהירות. 

אני ממש זוכרת את ההפתעה שלי בפעם הראשונה שהוא התנשם בכבדות ובמהירות ושפריץ אדיר ולבן נפלט ממנו ונחת לו על הכתף. אחרי כמה תנועות נוספות שלי, הוא החזיק לי את היד בכוח שאספיק והסתכל לי בעיניים. 

כבר אז התאהבתי בזין. 

לא היה מנוס אלא לראות מה קורה כשאני מכניסה אותו לפה. תחושת השליטה שהייתה כל כך מינימלית עם הילד הזה, הייתה בשיאה כשהזין שלו היה בפה שלי. התענגתי על התחושה שלו ממלא לי את חלל הפה, על האתגר ששמתי לעצמי להצניע את השיניים כמה שיותר ולשאוב אותו במקבצים שהיו באים לידי ביטוי בתנועת האגן שלו. 

הוא היה מלטף לי את השיער, מחווה כל כך אוהבת ונעימה ואני הייתי מתענגת על הזין שלו עם הלשון שלי, מוצאת כבר את הליקוק הזה שגרם לו לרעוד סביבי ואז הייתי שואבת אותו חזק ועמוק לתוך הפה שלי, עד שהייתי מרגישה את הידיים שלו מתהדקות סביב השיער שלי בחוסר שליטה מוחלט, מנסות לתפוס ממנו כמה שיותר ואני רק הייתי מגבירה את הקצב. 

בהתחלה, הוא היה מזיז את הראש שלי וגומר על עצמו. בשלב מסויים הוא שאל אותי אם הוא יכול להישאר בתוך הפה שלי כשהוא גומר. אמרתי כן. 

הפעם הראשונה שהוא גמר לי בפה הייתה בעיקר מפתיעה. שום דבר לא הכין אותי לזרם החם והחזק הזה שמילא לי את הפה בטעם מוזר ויחודי. לא אהבתי את הטעם או את הפעולה אבל הבנתי מיד שיש לי פה משהו שהוא פרייסלס. 

השתמשתי בזה מתי שרק יכלתי. 

אהבתי שהוא התחנן שאני אתן לו לגמור לי בפה, היה מתפתל ונאנק עם כל יניקה של הזין שלו. לפעמים נתתי לו אבל בעיקר לא. זה היה הכוח היחיד שהיה לי עליו והשתמשתי בו היטב. 

 

לימים, בתחילת כיתה יב, אחרי שלוש שנים של מערכת יחסים צפופה ולא בריאה בכלל, הוא פשוט הפסיק לדבר איתי. בלי הסברים. בלי הכנה. הפעם הבאה שדיברנו היה בחופש הגדול של כיתה יב, כשהוא צרח עלי בטלפון איך אני מעיזה לשכב עם חבר שלו. שאלתי למה זה מזיז לו בכלל. הוא ענה שאני יודעת טוב מאוד למה. ידעתי, אבל רציתי שהוא יגיד את זה. הוא לא אמר. 

לפני 4 חודשים. 26 במאי 2024 בשעה 16:06

בונא, עוד אחד שאני חסומה אצלו!

לא. החלפנו. מילה. מעולם. 

 

זה כבר נדון כל כך הרבה פעמים פה וזה בעיקר משעשע אבל תהרגו אותי, לא מבינה את זה. 

 

 

נ.ב

נשבעת שאני אישה נחמדה ואפילו שנונה לעיתים. 

 

נ.ב 2

האם זו החרמנות המתמדת שלי שקצת מרתיעה?

 

נ.ב 3

בא לי להיתקע בחדר עם כל מי שחסם אותי ופשוט לחייך ולחכות לראות מה יקרה 😁

לפני 4 חודשים. 24 במאי 2024 בשעה 8:05

לשבת בעבודה עם קפה קר ועוגה ביתית מעולה ולשמוע הופעות מוזיקה של הרכבי תלמידים. 

 

#עובדת בלהיות מאושרת.