גם לאמא מותר ליהנות

אני שונאת את זה שהוא מכיר אותי כל כך טוב שכל שינוי הכי קטנטן בטון דיבור או במבט, הוא כבר מבין שמשהו קורה. 

אי אפשר להסתיר כלום ולהתבוסס בבית הזה…

אפשר פעם אחת פשוט לשחק אותה אדישה וקולית בלי שהוא יעלה עלי שאני כולי מזיינת את השכל?

כשישבנו מכורבלים לראות איזה משהו בטלפון שלו, פתאום קפצה הודעה ממנה. 

הודעה רשמית, מנוסחת בצורה קלאסית של הודעה של נשלטת לשולט שלה, בגוף שלישי, פניה מכובדת כזו.

הוא נלחץ נורא ומיד הסתיר (או יותר נכון, ניסה להסתיר, ללא הצלחה) וסגר את הטלפון בתירוץ כלשהו.

אבל כמובן שהספקתי לקרוא.

קצת קינאתי באינסטינקט אבל יותר מהכל חשבתי עליה. יושבת שם בבית שלה, כותבת הודעה לאדון שלה אחרי שהוא נפרד ממנה והודיע לה שהוא עכשיו איתי. חשבתי על הכמיהה שלה אליו, על הצורך שלה בו בעוד הוא יושב כולו מכורבל בתוכי, הידיים שלו על הציצי שלי והיד שלי על הזין שלו. חשבתי עליה יושבת מול הטלפון ומחכה שהוא יענה לה בעוד הוא מזיין אותי זיון ארוך וחזק ואז נרדם כשהוא עדיין נעוץ עמוק בתוכי, מחבק אותי חזק אליו. חשבתי עליה עם כל סיבוב שלו במהלך הלילה, כשהוא נצמד אלי בטבעיות, מרים קצת את השמיכה כדי להתקרב עוד קצת, ששום דבר לא יחצוץ בנינו, איך היא בטח לא ממש הצליחה להירדם כי חיכתה שיענה, שיגיב, שיתן לה את היחס שהיא כנראה כל כך צריכה. 

אני שנאתי להיות במקום הזה. זה מקום ארור של ציפייה מהולה בתחושת דחייה עמוקה. הלוואי ויכלתי איכשהו להיות שם בשבילה. 

אבל היא שם, לבד. ואני פה, איתו. 

לא יודעת אפילו איך אני מרגישה. 

שיחות קשות זה כמו לפוצץ חצ׳קון. בהתחלה צריך להפעיל קצת לחץ ואז הכל יוצא ומשפריץ החוצה וצריך ללחוץ עוד כמה פעמים עד שהכל יוצא ונקי מבפנים ואחר כך? אם מטפלים טוב, אז העור מתקן את עצמו והכל חוזר להיות חלק ונעים. ואם לא? אז הכל מזדהם ונהיה פצע גדול אפילו יותר. 

אז שלנו? לא היה חצ׳קון רגיל. זה היה חצ׳קון ענק. אדיר. אפילו אפשר לקרוא לו מגה-צ׳ון. פרונקל מטורף, אם תרצו. 

זה התחיל בעקיצה קטנה (שלי) שהובילה לעצבים לא פרופורציונליים (שלו) שהובילו לmelt down כללי (שלי) ואז לשיחה עמוקה, נוקבת, לא מתנצלת, לא מסתירה, כל הקלפים על השולחן, do or die (של שנינו). 

הוא לא ויתר (למזלי), לא לי ולא לו, הכל יצא. הכל. בבכי ועצבים ופליאה והאשמות ולקיחת אחריות והבנה ברורה כל כך, של שנינו, שאנחנו אוהבים כל כך, חרדים לפגוע אחד בשניה ואחת בשני, מוקירים כל דקה יחד למרות הכל ולמרות הזמן הקצוב. 

אנחנו לא יכולים להיות זוג. לא עכשיו. זה לא נכון לי וזה לא נכון לו. אבל את הזמן שלנו יחד, עד שיגמר, אנחנו ננצל היטב. 

וככה, בפיצוץ אחד קטן (ענק, אדיר, ברמת מטאור שפוגע בכדור הארץ), חזרה התשוקה, חזר המגע, חזרו המילים המלטפות וחזרה לי השלווה. 

מזל שידענו לנקות טוב טוב את הפצע. אפילו לנקות איתו זה נעים. 

כבר יומיים שלא עשינו סקס. משום סוג. וכנראה שזה לא יקרה גם היום. 

הייתה לנו שיחה על זה שהצורך המיני שלי משמעותית גבוה משלו, שמבחינתי לעשות סקס, מכל סוג, פעם ביום זה סוג של בייס ליין, על גבול החובה, צורך קיומי ממש והוא אומר שלו מספיק פעם בשלושה ארבעה ימים. 

הוא אמר שבגלל זה הוא אמנם מאוד נהנה מהסקס איתי אבל אין תשוקה חייתי כמו שהייתי רוצה שתהיה. שאני יוזמת תמיד וכל הזמן כי אני כל כך צריכה את זה ולא משאירה לו מקום ליזום בעצמו. בעיקר כי הוא לא מגיע למצב הרעב הכל כך תמידי שיש בי. 

לעמות זאת, הוא מאונן גם כשיש לו אותי ממש זמינה. אמר שזה צורך בלי קשר אלי. וכל כך הופתע לשמוע שאני מאוננת, גם כשהוא אצלי הרבה. לכי תסבירי לו שמבחינתך, אתם מזדיינים, מוצצים, מצליפים ומענים שלוש פעמים ביום? שגמירה אחת לא מספיקה לך ורק גורמת לך לכמיהה לעוד? שהכוס שלך נוטף תמידית, תמידית!! ברמה כזו שזה זלג לירכיים ונהייתה לך שפשפת!! (סיפור אמיתי מלפני יומיים..). 

אולי אני מפספסת משהו, אולי אני לא מבינה, אולי אני סתומה אבל בחיי, לא מצליחה לתפוס את הדבר הזה.

הפנטזיות שלו הרבה יותר קיצוניות משלי אבל הצורך שלי במין, מכל הסוגים עולה על שלו פי מיליון. אני מרגישה איך  מצד אחד זה גורם לי להתרחק ממנו במקום הזה ומצד שני לבנות חרמנות כזו שתתפוצץ במאתיים קמ״ש על הבא שיבוא.

אולי זה דווקא דבר טוב, שיהיה מרחק גם מזה, יקל על הפרידה הסופית. אבל מצד שני, סקס מושלם, כמו שלא חוויתי מימיי, לא מצאתי עם אף אחד חוץ ממנו. 

הוא הגיע 🤩😍🤩😍

I shall call him - Princess Xavier 

והיתרונות כל כך רבים! במיוחד האחרון

בחיי שגמרתי קצת בתחתונים (אם הייתי לובשת עכשיו תחתונים) כשאני כותבת שורות אלו. 

זה מבלבל. אני יודעת. גם אותי זה מבלבל. 

מצד אחד, דומיננטית מובהקת. אוהבת את השליטה, משגשגת בה, היא מטעינה אותי ונותנת לי אוויר. מתענגת מהעונג והכאב של אלו שמתחתיי, מתחרמנת מהמחשבה על זה, על המבט מלמטה, על שטפי הדם הקטנים שנשארים לו על הטוסיק כשאני מסיימת איתו, על לחנוק אותו עם הכוס, היד, הלשון שלי, על הזין שלי חודר בעוצמה לחור קפוץ שלאט לאט משתחרר ומונע על ידי גניחות שלו וגם שלי, על המתח הזה שיש בחדר, מתח עוצמתי כל כך וכולו בשליטתי. רק מלכתוב את זה, נוצרת תחתיי שלולית קטנה. 

ומצד שני, כשאני מזדיינת, אני צריכה את זה  (בדרך כלל ובודאי עם אלו שאני לא בזוגיות איתם) חזק. ממש חזק. חזק כזה שכואבת הבטן התחתונה ימים אחר כך. עם תפיסות של הגוף שלי כל כך חסרות שליטה שמשאירות עיגולים סגולים אדומים בצדדים של הגוף, בציצי, בתחת. עם יד בוטחת לוחצת לי על הצוואר, מתהדקת עם כל דחיפה של זין לתוכי. ובעיקר, נהימות וגניחות חסרות שליטה, כאלה שחוצות זמן ומקום וטבע ופשוט מהדהדות תשוקה חסרת מעצורים. 

אבל לא מסוגלת שישלטו עלי. לא עושה לי את זה. 

זה מבלבל, אני יודעת. גם אותי. 

Shit just hit the fan, חברות. 

דברים נעשו אמיתיים מאוד וכנים מאוד מאוד. טוב מאוד. הגיע הזמן. כנות תמיד הייתה מעלה שלנו. גם אם זה כואב ומטריד ומעורר מלא רגשות קשים ורדומים מהעבר הרחוק והעבר הקרוב. 

לא צריך להסתיר, לא צריך ללכת מסביב. 

לפחות קינאה פשוטה של מחשבות על גוף שלו וגוף של מישהי אחרת כבר אין. אז כבר עשינו משהו טוב. 

ועדיין, הנוכחות שלו לידי גורמת לי לדלוף כמו ברז מקולקל, לא משנה מה הרגש המוביל באותה נקודת זמן. כוס מטומטם.  מוצאת את עצמי מחליפה שניים, שלושה זוגות תחתונים ביום. עדיין המגע שלו ממכר, האצבעות שלו הן קסם לא מוסבר של עונג על גבול הטישטוש הכרה והסקס איתו מזין לי את הנפש ומרגיע לי את המחשבות.  

עכשיו רק צריך שיזיין אותי חזק כמו שהוא מזיין את האחרות ויכאיב לי קצת והכל יהיה פיקס. ואם לא יהיה, לפחות ישארו לי קצת סימנים להתנחם בהם. 

הפוסט הזה קוהרנטי כמו המחשבות שלי. מוח פופקורן. 

התרגשתי כל השבוע לקראתו. חיכיתי, ספרתי את הימים, תכננתי איך זה יהיה בדיוק. 

הוא יכנס בדלת ואני אחבק אותו חזק ואריח לו את הצוואר שבטח יריח מהריח גוף שלו, עם טיפה זיעה ושאריות בושם. ריח משכר שמרטיב אותי מיד. ואז פשוט אפתח לו את המכנסיים ואגיד שלום לזין שלו שאני כל כך אוהבת ומתגעגעת אליו ואחרי דברי נימוס קצרים, אכניס אותו לפה רק לכמה רגעים, להבהיר לו כמה התגעגעתי. 

ואז אגרור אותו לחדר ואשליך אותו על המיטה ואטפס עליו והוא יחזיק לי חזק את התחת ואני אנשק אותו בכל מקום ואז אני אגיד לו שאני רוצה שיזיין אותי חזק ואעמוד על שש בקצה המיטה ואגיד

אני רוצה ככה

והוא יתפוס לי את המותניים ויכנס בבת אחת עד הסוף ויזיין אותי חזק ועמוק, בהתחלה לאט ואז מהר ויתפוס לי חזק בתחת ויתן כמה ספנקים ואני אגנח ואהיה כל כך רטובה שזה ינזל לי על הירכיים ויעשה שלוליות קטנות על הסדין ואני אשלח יד אחורה ואחזיק לו את התחת כדי להצמיד אותו אלי עוד יותר והוא יתן עוד כמה דחיפות וחזקות ומהירות ויגנח בקול תוך כדי ויקרוס לי על הגב בהתנשפויות מהירות. ויגיד כמו שהוא תמיד אומר

וואי. מה זה היה. אני מת. 

וילטף וימחוץ את התחת ואני אהיה חצי בהכרה וחצי לא מרוב עונג ואושיט יד אחורה ואשים לו יד על הגב שלא יעיז לצאת ממני תוך שאני נשכבת על המיטה והוא עלי. וככה ננוח ונסדיר נשימה כשהוא עדיין עמוק בפנים. 

רק אחרי זה נתפנה לראות מה שלום כל אחד, נשתה יין, נראה סדרה ונקשקש. 

אבל כשהוא נכנס ועמדתי על קצות האצבעות להריח לו את הצוואר והוא התרחק ממני וחייך. הוא לא נתן לי להתקרב אליו עד אחרי שהתקלח. 

רק מאוחר יותר גיליתי למה. ולא הזיז לי שהוא בא ממישהי אחרת, זה בסדר, גם אני לא הייתי לבד לילה לפני. אבל ניסיון ההסתרה היה כמו בעיטה בבטן. 

זו כבר פעם שניה השבוע שאני חולמת שאני עושה משהו מיני עם אישה. 

חבריי הקרובים יעידו, שלצערי הרב מאוד, מעולם לא נמשכתי ברמה כזו לנשים, למרות כמה נסיונות עיקשים כן להימשך, בתחילת שנות העשרים שלי. 

אבל החלום השני, זה שהיה ממש לא מזמן, היה אפילו שונה. 

זו הייתה בת הזוג החדשה של האבא של הילדות שלי (לילדות שלי אין אבא, אז על אחת כמה וכמה אין לאיש הלא קיים הזה בת זוג ובטח לא חדשה..) והיא הייתה קטנה, עם שיער חום לא ארוך, גוף רזה, גבעולי. היא ישבה על הספה ודיברה איתי. אני זוכרת את התחושה החזקה שהייתה בחלום שאני חייבת להכניס את השדיים שלה לפה שלי. 

ובחלום, קמתי אליה והתיישבתי עליה, עם הפנים שלי ממש מול הפנים שלה. הרגליים שלה כלואות סגורות בין הירכיים הגדולות שלי, התחת שלי נח על הירכיים הקטנות שלה. 

שלחתי יד והזזתי לה את השיער מהפנים. היא לא זזה. ליטפתי אותה בעדינות, עם קצוות האצבעות מהמצח, ללחי, לצוואר, לכתף והורדתי לה את הכתפייה הקטנה לאמצע הזרוע, חושפת שד קטן וזקוף עם פיטמה ורודה כהה ועומדת. 

התכופפתי לשד שלה והעברתי על הפיטמה לשון. הרגשתי מתחתיי את הרטט שעבר לה בכל הגוף אבל העיניים שלה עדיין היו מקובעות עלי. פתחתי פה והכנסתי את הפיטמה הורודה לפה שלי ומצצתי בעדינות. היא זרקה את הראש אחורה ונאנחה. הרגשתי איך אני מתחילה להרטיב. 

ואז התעוררתי. 

עכשיו השאלה היא, מה קורה?! זה מפתיע ומסקרן ומעניין ומגרה ובא לי. אני חושבת שרשמית בא לי. 

איך אני אוהבת לעשות לייזר… 

משהו בשילוב של החום רותח והקור המקפיא שמחליק בצורה מושלמת הלוך חזור בצידי הפות, בין השפתיים ועל החור של התחת עם שיחה לא קשורה לחלוטין ולרוב מצחיקה ו/או רצינית עם הקוסמטיקאית, פשוט עושה לי את זה. 

אני נשארת עם הרטיבות הזו, שהיא שילוב של הג׳ל של הלייזר והחרמנות שלי, כל היום ומרגישה שיש לי איזה סוד כמוס שאף אחד לא יודע כשהפלחים של התחת והשפתיים של הפות מחליקים זה על זה בעונג צרוף. 

כן. זה לא קשור לשבועות. Shoot me.